אז ככה, קצת מידע ממקור ראשון.
לא נעים להודות באשמה, אך בעברי הרחוק ההיתי חבר קיבוץ גשר,
וההיתי אחד מאלו שבהשפעתו והמלצתו של אשר חפץ, שהיה בזמנו "אחראי אתרים" של האגודה,
והיום בן זוגה לחיים של מיכל מור, בנינו את העמדה ב"כוכב הירדן".
העלינו לעמדה משאיות של קיבוץ גשר, עמוסות בחצץ מאבן גבס מקומית,
שפכנו וסידרנו, עם השופל של הקיבוץ, לפחות השתדלנו לפי הנחיותיו של אשר.
כמו כן האגודה שכרה את שדה הנחיתה הקרוב לכביש 90 מחקלאי ממושב ירדנה.
אמנון חביב (שריחף בזמנו) ואני כיסחנו את ג'ונגל העשבים הגבוה שהיה בשדה הנחיתה עם טרקטור של הקיבוץ.
הכל היה מוכן לכאורה ונראה מבטיח, אך לא כך הוא. דבר ראשון עמדת ההמראה רוותה "רוטורים". כפי הנראה כתוצאה מהמבנה והמיקום הטופוגרפי שלה, ואולי גם מהבטונדות הצבאיות שהיו פרושות מסביבה ואסור היה לסלקם.
העמדה איכזבה פעם אחר פעם ולא נתנה את הדיבידנד המיוחל. כמו שיורם כותב, כאשר בארצינו נשבו רוחות מזרחיות,
גם ב"כוכב הירדן" היתה מזרחית. ברוב הפעמים זה היה מסתיים ב"גירזון" שבחלק מהטיסה בשל המדרון המתון, ההיתי נוגע עם הרגליים במדרון ושוב מתנתק וטס בין עדרי צבאים עד לשדה הנחיתה. נחלת ההיסטוריה.
אמנון ליבנה.
