אני כותב ביד אחת השניה בגבס.
אחרי טיסה עםמנוע כבוי גבוהה בנתניה.
התנעתי ונסעתי איתו צפונה.
ליד לניאדו דמם מחוסר דלק.
וניסיתי לשוב . גרדתי על הצוק הנמוך.
ואז באתי לנחיתה בחוף עושה סיבוב צפונה .
מושך בברקסים להאטה.
אך מיכיוון שבריתמת המנוע השקלים על הכתפיים גבוהה.
הידיים הקצרות שלי משכו טיפה יותר מידי במיצנח מורפיוס 17 שמהלך
הברקס שלו גם ככה קצר.
ושוב זיקור בגובה 2 מטר נחיתה אחורנית.
יד שמאל מגנה מהנפילה ועליה בעוצמה רבה נוחת המנוע.
הרגשתי קבור בחול וכואב.
עומרי שיחק אותה ועזר עם המצנח.
המציל טובי קיבע.
והאמבולנס חופים עשה את הדרך שיכלתי ללכת בעשר דקות בשעה.
כפי שידעתי מפריקה קודמת במטקות. זה רק פריקה
אבל עד שמחזירים זה כואב.
אף אחד לא נתן לי משכך כאבים.
