נראה לי שחיכינו מספיק!!!
קצת רקע כללי למי שלא מכיר את מאחורי הקלעים:
כשחוקרי התאונה לא הצליחו לברר מה קרה שם כי נועם לא זוכר כלום מהארוע ונתוני הGPS לא היו להם ברורים מספיק, החלתתי על דעת עצמי להוריד את הטרק של נועם מהלאונרדו (יש אפשרות להוריד את הקובץ המקורי) ולנתח אותו. מכיוון שהרבה מאוד טיסות שלי אני מנתח את הטרקים יש לי נסיון לא קטן בתחום ומכיוון שרוב הטיסות שאני מנתח גם טסתי אותן אני יודע איך לזהות עקבות של ארועים מהירים יותר ממרווחי הדגימה של הGPS.
כשהגעתי למסכנות פניתי לחוקרים והצגתי להם את סיפור המקרה כמו שאני מבין אותו מהטרק, בהתחלה בטלפון ואחרי זה באימייל עם תמונות והסברים. לאחר שהעברתי את החומר נאמר לי ע"י אחד החוקרים "זה ההסבר היחיד שכל פיסות המידע שיש לנו מתאימות בו".
נתבקשתי ע"י החוקרים לא לפרסם את זה לפני פרסום הדוח הרשמי.
החוקר שערך את החקירה הגיש את הדוח כבר מזמן למשרד החוקר הראשי, אבל מה לעשות שהחוקר הראשי מעוניין רק להתנגח ברת"א ולא ממש להסיק מסכנות להעלאת רמת הבטיחות בספורט (תראו איך התחקירים האחרונים שכן פרסם נראים).
לכן אני נאלץ לפרסם את מה שידוע לי לפני פרסום הדוח, כי כולנו יכולים ללמוד מזה ועדיף לפני שעונת המעבר תגיע.
תקציר ניתוח הטרק:
הניתוח בעזרת תוכנת compeGPS שמאפשרת ראייה של כל הנתונים על כל נקודה בודדת ומדידת המרחק ביניהן.
התמונה הראשונה היא של אזור הנחיתה בכללי (צפון למעלה), הטרק צבוע לפי "ואריו" כחול ירידה צהוב/אדום עליה.
[attachthumb=#1]
כמה דברים שצריך לדעת על הקלטת הנתונים של GPS לפני שניגשים לנתח טרק כזה:
1) GPS לא מקליט טיסה אחורה כמהירות שלילית אלה כטיסה קדימה בכיוון ההפוך, לGPS לא משנה לאיזה כיוון אתה מסתכל אלא רק לאיזה כיוון אתה זז.
2) הטרק מקליט נקודה באינטרוולים של כמה שניות לפי הגדרה מראש. במקרה של נועם אינטרוול הדגימה הוא 3 שניות.
3) ההקלטה של נקודה כוללת מספר נתונים: מספר סידורי של הנקודה, זמן (שעה ותאריך) לפי אזור זמן UTC (אזור הזמן אליו מכוונים הלווינים), נ.צ., גובה לפי מיקום תלת מימדי של הGPS, והמהירות האופקית (לא המרחק מהנקודה הקודמת אלא באמת המהירות שהמכשיר היה בה בזמן הקלתת הנקודה.
4) כל תנועה משמעותית שהיא מהירה יותר מהאינטרוול של ההקלטה לא תופיע בהקלטה. אבל תנועה משמעותית שכזו משאירה חותם על המרחק והכיוון של ההפרש בין שתי הנקודות שלפניה ואחריה.
5) מי שבקיא בניתוח טרקים של מצנחי רחיפה יכול לזוההות חותמות כאלו (תלוי במהירות הדגימה) של ארועים חריגים כמו צלילה ספירלית, קריסה גדולה סימטרית או א-סימטרית, ספין, הזדקרות ואפילו נקודת הזדקרות ונקודת ספין בדגימה מספיק מהירה.
זום על הארוע עתמו
[attachthumb=#2]
תקציר ניתוח הארוע עצמו:
לא כל הנתונים שמהם הגעתי למסכנות האלו מופיעים בתמונות, הניתוח עצמו היה עבודת נמלים של 3 שעות של בדיקת הנתונים של הנקודות ומדידדת המרחקים והפרשי הגבהים בינהן כדי להבין מה מתחבא בתוך הנתונים.
10:53:58 בטיסה מצפון לדרום במהירות קרקעית של 49.5 קמ"ש גובה 168 (הפגיעה בקרקע ב111 ז"א 57 מ' מהקרקע) נכנס לעילוי של כ1 מ/ש.
אזור A - מתחיל בפניה ימינה ויוצא מהעילוי.
אזור B - נכנס לעילוי שיתכן והוא תרמיקה צרה או אולי אפילו דסט-דוויל ומקבל ספין של 270 מעלות דרך כנף ימין. (10:54:07)
את הספין לא רואים בטרק כי הוא מהיר יותר מה3 שניות בין הקלתת הנקודות. ספין מתאפיין בכך שציר הסיבוב הוא מרכז הכנף כשצד אחד של המצנח במצב של הזדקרות והשני במצב טיסה, מצב זה מביא למהירות אווירית אופקית אפס (או כמעט) ומהירות שקיעה לא מאוד גבוהה כי חצי מצנח עוד טס, מה שיכול להסביר איך התרמיקה עדיין מרימה אותו בזמן הספין. האזור שמסומן בשני קווים ירוקים הוא הספין עצמו, באזור הזה המהירות האופקית של נועם היא 19.5 קמ"ש ממערב למזרח שזה כיוון ועוצמת הרוח.
אזור C - חתימה קלאסית של יציאה מספין לצד ימין (ז"א הספין היה דרך כנף ימין). כניסה לצלילה תוך פניה ימינה.
סיכום ביניים ABC - השילוב של תחילת פניה ימינה ואחריה ארוע מהיר מאוד עם שינוי כיוון מהיר במהירות קרקעית השווה למהירות הרוח ויציאה ממנו בפניה ימנית וכניסה לצלילה יכול להיות מוסבר רק ע"י ספין של 270 מעלות ימינה.
אזור D - החרפה של הצלילה (יתכן ובשילוב הסינק של התרמיקה) עד למהירות שקיעה של 8.1- , והגעה לקרקע 10:54:22 במהירות שקיעה 4.5-.
כנראה שהמצנח התחיל ביציאה מהצלילה כשפגע בקרקע מה שהוריד את מהירות השקיעה למשהו שהגוף האנושי ורתמה ממוגנת יכולים לספוג.
סיכום: מזל שנגמר ככה!
מסכנות:
1) צריך מאוד להזהר קרוב לקרקע כי כל תקלה הכי קטנה מביאה אותך לפגיעה בקרקע במצב בלתי נשלט, וככל שהמצנח מתקדם יותר צריך מרווחי בטיחות גבוהים יותר.
2) יש גובה שמתחתיו עדיף לוותר על התרמיקה ולא לנסות לתרמל כלכך קרוב לקרקע.
הערות/הארות ומסכנות נוספות יתקבלו בברכה.
