תודה רבה לכל המברכים.
האמת, אני לא כל כך בטוח שזה כבוד גדול לעשות קרוס ראשון לכנרת אחרי למעלה מ - 3 שנים של פעילות במצנחי רחיפה, לדעתי אני אחד האיטיים בענף.
וגם סיפור הטיסה הוא לא כזה מדהים: הכל עלה.
הגעתי עם משה גרד לעמדה. 4 -5 מצנחים המריאו עוד לפנינו וריחפו מעלינו. הרוח הייתה כ 20 קמ"ש וניתן היה לרכס מעל ההר ולחכות לטרמיקות. והיו הרבה כאלו, בכל מקום.
עברתי מטרמיקה לטרמיקה על ההר, בינהן כמובן היו גם סינקים חזקים. לאט לאט עברתי מטרמיקה לטרמיקה וטיפסתי עד שתפסתי טרמיקה אחת שלקחה אותי ל 950 מטר ואיתה נסחפתי החוצה מעל החלק הדרומי של ההר. ב 950 היא נגמרה לי, הייתי כבר מאחורי ההר וראיתי את המרחפים שיצאו אחרי. המרחפים שלפני והעננים סימנו לי את הדרך. והאמת, לאן שהלכתי היו טרמיקות. לא ירדתי מתחת ל 750, לא עליתי מעל 1100. תום תום עזרה לי (תודה) וסימנה לי טרמיקות, היא עשתה כמה הצלות מגובה נמוך ואני הצטרפתי אליה לטרמיקות שלה.
תפסתי טרמיקות אחרי היציאה מההר, מעל שדמות דבורה, מעל שרונה, ולעמק יבניאל נכנסתי בערך ב 900. גם בעמק תפסתי טרמיקה וגם מעל כיכר אלומות הסתובבתי הרבה בטרמיקה, ואז היה ברור שאני נוחת על שפת הכנרת.
כיוונתי עצמי לחוף שלדג, איבדתי יזום גובה בקו המים ונחתתי מטרים ספורים מקו המים.
אכן חוייה מהממת וסיפוק אדיר.
אשתי שמלווה אותי ותומכת בי (מסתבר שסטטיסטית, ברוב היציאות שלי לקרוס, אשתי הייתה איתי) והייתה איתי גם ביום ה' בדרך למבוא חמה, אספה אותי. תודה לך אהובתי.
קינחנו בארוחת צהרים במסעדת גורמה שגרד הזמין אותנו אליה לכבוד הקרוס הראשון לכנרת (תודה משה).
תודה לכל המפרגנים, זה כייף גדול שיש לי כל כך הרבה חברים מפרגנים בקרב המרחפים.
ללא העידוד שלכם כבר הייתי פורש מזמן, טוב שלחצתם עלי ולא נתתם לי להחליף תחביב.
ותודה ענקית מיוחדת לחבר הכי טוב שלי,גרד, שאם לא הוא לא הייתי חושב בחיים לרחף.
אוהב את כולכם.
גורדון