. /
. /
*> . / <<< כיוון הרוח
. /
. /
זהו חתך צד של המצב המתואר.
אתה, ( *> ) טס נגד כיוון הרוח ונתקל בתרמיקה שעולה מולך באלכסון. (הרוח למעלה יותר חזקה מהרוח למטה)
אתה חודר את ה"קליפה החיצונית" של התרמיקה ( . ) ועולה קצת, אבל כשאתה מגיע לאיזור החזק יותר של התרמיקה ( / ) אתה נהדף. לזרם עילוי זה שאני לא חודר, עליו אני "מחליק", קראתי "קיר".
כאשר אני דוחף ספיד סיסטם, בהתאמה להתנגדות שעומדת מולי, אני חודר וממשיך לעלות.
השאלה שלי היא האם התופעה מוכרת, איך מסבירים אותה, ותגובות אפשריות למצב.
קרלוס
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
תקציר העניין
_ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _ _
זכרון, יום רביעי ה7/7/2010
איייייההה! נכנסתי בקיר.
זאת הפעם המאה שאני פוגש קיר באוויר והוא שותל אותי במקום.
אני משער שיש מספר הסברים לתופעה, אם כי לא נראה לי שזה מופיע כמקרה קלאסי בספרות המקצועית.
זכרון. רוח מערבית עם רכיב צפוני קל. אני טס מדרום לצפון 35 קמ"ש שומר גובה. לקראת תחילת היער, נכנס לשניה לסינק של מינוס אחד, ממשיך בשלוש שניות של עליה עד לאיזור הפלוס שלוש-ארבע, תוך עמידה במקום, והמשך מסע לירידה בסינק של מינוס אחד, דומה לזה שפגשתי בדרכי פנימה.
"האם יש דימוי המשקף את המציאות באופן אשר יאפשר לי להתמזג איתו".
אפשר לראות את זה כבועת שמן בעת שהיא עולה מתחתית של כוס גבוהה. מנורת לבה בהילוך מהיר פי 100. בדולח מותח. ניו והמראה הנוזלית במאטריקס.
אם אני יכול לראות בעיני רוחי את קיר הבדולח המותך, אני יכול לחדור דרכו. לפחות לנסות.
מה שדרוש ממני, זה להגדיל את האנרגיה בנסיון החדירה.
אצלנו קוראים לזה, לדחוף ספיד סיסטם.
שלכם,
קרלוס
נ.ב.
יש לי השערה איך נוצר זרם עילוי הקשה לחדירה:
נראה לי שהשילוב בין עוצמת הליבה ועילוי הרכס יוצרים את זרם העילוי הקשה לחדירה. עוצמת הליבה נובעת לפעמים מכך שיש מספר תרמיקות שמתמזגות. תרמיקה ראשונה מתנתקת בt0. הליבה מתנגדת לרוח יותר מהפריפריה. (יעלי, להסבר התופעה עם ביצי עין כדימוי יש סיפור שנקרא ארוחת בוקר, איפהשהו בארכיוני הפורום) את זרמי העילוי החלשים אנו פוגשים ראשונים, נסחפים יותר עם הרוח. כאשר חיבור הוקטורים של ליבת התרמיקה ושל בריזת הים, מביאים את ליבת התרמיקה לגובה הרכס היא תפגוש שם את בנות דודתה, מהתרמיקה שיצאה אחריה, והגיעו לפניה. המיזוג מעצים. זה נראה לי שונה מתרמיקה מרובת מוקדים. שם כל התרמיקה מתמזגת לתוך תרמיקה אחרת. במקרה שלנו אנו חודרים את הקליפה הרכה של התרמיקה השניה, ונתקלים במיזוג הקשיח. בו לא נשכח גם, שאנחנו חודרים ל20 טון בתנועה מהירה! ברגע שאנחנו בתוכו, הסיפור משתנה מהקצה אל הקצה. פתאום אנחנו באוויר יותר דליל. חם יותר, שעשה אותו מהיר יותר וקשה לחדירה, עושה אותו כעת דליל יותר ומהירותנו גדלה בפתאומיות.
נשמע הגיוני?
בעת הכתיבה עלו לי דימויים מהחיים על פני האדמה, ובעניין של התמודדות עם מגבלות.
אז הנה, לידידיי החופרים, אם נשארו לי כאלה, לינק לקיר הבדולח המותך...
