היי איתי,
לא תכננתי לצאת לקרוס בגובה הזה מזיכרון,חס ושלום
מה שקרה בהחלט היה טיפשי לא בטיחותי ולא מועיל בכלום רק גרם לי לכעוס על עצמי.
אחרי שעה ורבע של טיסה בטרמיקות צרות עם רוח בנונית עד חזקה,עולה ויורד בגובה, בזבזתי טיסה!
בגובה יחסית נמוך וקרוב לרכס הסתובבתי סיבוב מלא בטרמיקה(רגע של חוסר ריכוז ) ונסחפתי איתה לכיוון העיר
נזרקתי מהטרמיקה והרגשתי טרמיקה נוספת מעלי, אותה ניסיתי לנצל על מנת להרוויח מספר מטרים נוספים כדי לחזור לרכס.
נזרקתי שוב מהטרמיקה .ע"פ הרגשתי לא בטוח היה שאחזור למצוק מכוון שאני כבר מעל הבתים.
קיבלתי החלטה לפנות לכוון הרוח ולנחות בשדות מאחורי זיכרון ,לקח לי בערך דקה וחצי להגיע לנחיתה.
הגעתי לנחיתה בשדה גדול ליד הצומת המובילה לשפיה(לפני המחצבה).
מסקנה ראשונה אישית:
איבוד הריכוז שלי אחרי שעה ורבע של טיסה,גרם לי לקבל החלטה טיפשית ולסכן את עצמי ולהרוס לי בכלל אפשרות לקרוס .
איבוד הריכוז הוא תרוץ מבחינתי,זה ספורט רציני ובזיכרון אין מקום לאבד את הריכוז בטיסה !
מסקנה שניה:
סה"כ היתה לי אחלה טיסה,טרמלתי ולמדתי את השמים לאורך המצוק של זיכרון וידעתי איפה זה עובד ואיפה זה לא,אבל! ופה בא אבל גדול...
הערכה שלי מתי לצאת לקרוס היתה שגויה,לפחות פעמיים היתה לי הזמנות לצאת לקרוס ברחוב של עננים שזיהיתי ולא ניצלתי זאת.
חיכיתי לצאת קצת יותר גבוהה(הייתי 550 מטר מעפ"ש) לא הייתי צריך, הייתי ברחוב של עננים זה עבד היו טרמיקות של +3 והייתי
צריך לדעת לצאת עם זה לקרוס.
זוהר