שלום חברים יקרים.
התלבטתי רבות לפני שהחלטתי לפרסם בפורומנו הנכבד את שיבוא בהמשך, כי הנטייה הטבעית שלי
הנה להמנע מטבילה לא הכרחית במים עכורים, אבל בסוף חשבתי what the f.., הרי יש סיכוי שמישהו
יקרא, יבין ואולי אפילו יחשוב שזה לא שטויות, ואולי תהיה לזה איזושהי השפעה – ונצא כולנו נשכרים.
הטריגר המידי היה הארוע בתבור, ביום ששי האחרון. אני לא נכנס לויכוח כלשהו על תוכן הניתוחים
שצמחו מכך, יש לי כמה השגות, כמה מהן נתמכות ע"י כמה עדים נטולי כל אינטרס – אבל זה חסר חשיבות. החשוב הוא שגם אם נקבל ללא סייג את תאורו של מוז'ו אהובי (ללא שמץ סרקזם)- השאלה האמיתית היא SO WHAT?!, ולא במובן של זלזול בגודלו של הארוע, אני עצמי נבהלתי כהוגן ונראה לי שגם לאדרי זה לא היה כיף גדול מדי. אני מתכוון לכך שאין בספור הזה כל ערך לימודי/חינוכי שהוא.
זה ארוע עתיר רגשות ודל תוכן. הוא היה צריך להתלבן ביני ובין אדרי – דבר שאכן ארע, במיטב הרוח ההולמת בין חברים – ובסטא! השאר – סתם רכילאות.
אגב, יש לי ביטחון מלא בכך שמניעיו של אדרי אינם נגועים בשום כולירות שלא מן העניין, אמרתי לו זאת ואני חוזר ואומר. אלא מאי, יש , לעניות דעתי בלבול לא קטן בפורומנו בין עניין מקצועי לצהובונות ולעיתים אף נמוך מזה והדוגמה הנדונה היא מינורית למדי.
היתי מציע אימוץ מזורז של מנה מכובדת של ענווה וצניעות בתוספת של רוגע כללי וניטרול רעלנים.
ואנא, אל תחפשו צהבהבות אצלי, אני לא מרמז לאף אחד ולשום דבר. סתם, הצטברות של תצפיות פורום והרי אני טירון רק בטיסה, לא בחיים (לצערי).
נראה לי שאם אנשים יכפו על עצמם קצת יותר שקט ונועם הליכות (לא לקקנות) – נרויח בגדול, שהרי בסה"כ מדובר בחבורה שברובה- יופי של אנשים ואין סיבה שלא יהי לנו רק טוב. זהו, אפסיק לנג'ז כי גם הכמות הזאת נראית לי מופרזת לאללה. בריאות ורוחות טובות לכולם.
