לפעמים אני תוהה למה בכל פעם שמנסים להזהיר מישהו ממשהו מאוד מסוכן אתה רואה בזה נסיון לקצץ בשמחתו במקום לראות בזה דאגה אמיתית לשלומו
גבי אתה באמת חושב שמצנח שטס אחורה לכיוון הלי עד שהוא מקבל קריסה מבלי שהוא מראה איזשהו סימן של ללחוץ ספיד סיסטם או שהוא מבין איפה הוא נימצא זה שמחה?
אם כן למה אתה בעצמך יצאת לנחיתה כשהתחזקה הרוח? היית יכול להשאר לחגוג בכיף.
לא דיברנו כלל על כל המצנחים שהיו באוויר ושיצאו לנחיתה בזמן, אלא על אחד ספציפי (אבל היום אסור להגיד שמות או אפילו לרמוז שאתה מדבר ספציפית כי ישר נעלבים פה) שנשאר באוויר גם כשחצי מהזמן הוא טס אחורה.
בעצם אני רואה שגם כשכותבים בלי לדבר ספציפית על מישהו יקום מישהו שיצליח להעלב. כמה חבל שאת כל האנרגיה של להעלב אנשים לא משקיעים בלימוד.
(המשפט האחרון לא כתוב בציניות אלא ברחמים)
