דני לאכול את הכובע מקנאה...
ואני כל הדרך הביתה מהפגישה בבוקר אוכל את הלב איך אטוס בכל זאת היום למרות הכל.
הגעתי לחוות רונית אחה"צ, ואיך שהמצנח טס, מדהים. והמנוע, איך שהוא עובד, קונצרט לאוזניים. אבל הרגליים, אוי הרגליים, לא הסכימו לעזוב את הקרקע, פשוט לא.

נטו מקצוענות לא מספקת להמראה ברוח חלשה עדיין.

נשתפר לפעם הבאה, ותודה ליוסי במנחת שסייע בעצות וסידור המצנח.

נשתמע בטיסה הקבוצתית הבא, אולי יום ו' הקרוב? לופי, איך החיזוי ?

גיל.