שבת שלום לכולם וערב טוב
אני מגיב לכל מה שנכתב בנושא שבכותרת
אדרי כיום אני לאחר ניתוח מספר שמונה בביה"ח רמב"ם בחיפה
אני פצוע מיום 18.10.06 באתר הרחיפה בגילבוע,עת ניסית לנחות בעמדת ההמראה
דבר שלא נלמד ע"י שום מדריך, בשום ביה"ס(למדתי בביה"ס שמיים-איתי).
לאחר 1.121 ימים ולילות אני עדיין גורר איתי את הפציעה הקשה ברגל,עם סבל רב מאוד של המשפחה
אני ישן עם הירהורים רבים מאוד-על איך ולמה זה קרה.
אתה אדרי היקר-תישן (תישנו)עם הירהורי ליבך (ליבכם)
השאלה היא האם נלמד לקח מכל תאונה או כמעט תאונה?התשובה היא לא
כיצד אני יודע=ממה שאני ראיתי בזמן שהגעתי לרכס בנתניה וב-ארסוף
-בטיחות כמעט ואין אצל אחוז גבוה בין המרחפים
-מרחפים חדשים רוצים להתקדם מהר מידי
-מרחפים ותיקים כבר לא מעיזים להעיר
אז נכון, כל התגובות עיניניות בנושא שלך נקראו ע"י רבים מהמרחפים-שאלה
האם נלמד מהקריאה לקח כלשהוא=לא
מה עושים לי אין פתרון
עדר כבשים ללא רועה מתפזר -כן
מרחפים ללא מסגרת(אגודה בעבר)עושים ככל העולה על רוחם-כן
מתוך כאב ודאגה אלכם אני ממליץ לכולם להיות בוגרים,אחרים,וממושמעים
באתרי הרחיפה.
לא לרחף לבד לעולם ובפרט בהרים
שמרו על כל כללי הבטיחות
תעשירו ידע וכשרון
תשאלו שאלות
מאחל לכולם חג חנוכה (בקרוב)שמח
ומי יתן בליבכם מחשבות טובות ובטוחות
הכפרי המחלים בבית
