היום לפני שנה בדיוק 12.11.09
הלכנו לטוס ברוח מערבית
החברים סיפרו לנו על חזית שצריכה להיכנס ...זוכרים .. מה הם מבינים כולם באוויר ..מי יכול עלנו..
תן לטוס חבר נדבר אחרי הטיסה...
הגענו לעמדה בנתניה והיו המון מצנחים באוויר ..הנפה קלה ואנו באוויר.. והנה זה בא..
זוכר את דוד פרק ויורם רצים אלי וצועקים ,ושפת גוף מפוחדת שלהם על מה שעומד לקרא לי.
זוכר את יעלי טסה לידי לאחור ,זוכר את סחלבון עם הטיוסטר טס ומסמן בידיים S.S .
היתה מרחפת שעצרה לתדלק

וכולנו צועקים ורצים לכיוון .
זוכר חוויה של חוסר שליטה למרות שעמדתי על ה S.S ואני לא חודר את הרוח
זוכר את הכתם השחור בים שהצביע על מה עומד להתרחש ולא ידעתי לקרא את כוונתו.
ומאז הישתנו לנו החיים
כמה זמן עבר רק שנה כמה דברים עברו מאז כמה למדנו ואנחנו עוד לא למדנו כלום
כמה כאבנו את הכאב ועצרנו לחשוב אך המשכנו בדרכנו
זה הזמן לעצור ולחשוב איפה אנו יכולים למנוע את הארוע הבא וללמד את החברים שיש גם מחר
רגע של מחשבה לקראת סוף השבוע
אדרי