שבת שלום לכולם,
היום בשעה 12:00 נפגשים אני ויובה ברחוב העליון של ראש פינה אחרי התלבטות קצרה מחליטים להתחיל לטפס....
עליה לעמדה 1.5 ק"מ (לא בשביל הגריאטרים שביננו) הטיפוס נמשך 40 דקות בשיפוע עם המצנח על הגב
לא קל אך מה זה הקושי לעומת החלום שאני עומד להגשים בעוד פחות משעה.
מדי פעם לוקחים הפסקה לוגמים מים וגומעים את הנוף, הכל מתחיל לפרוח אחרי הגשם וריח הזעתר שהחל לצמוח אופף באוויר.
לאחר 40 דקות אנחנו שם מאתרים מקום שיכול לשמש עמדת המראה טובה.
תוך 20 דקות של עבודה במרץ לניקוש עשבים וסילוק ענפים יובה מחליט לפרוס ממתין למשב ונתלש הישר מגובה 600מ לגובה 1000 בפחות מ- 3 דקות
הכל עולה!
שיחה עם יובה בקשר מגלה שהאוויר כמו "טוסיק של תינוק" .
ואכן לאחר נסיון המראה בין 2 עצים שהמרחק בינהם לא עולה על רוחב החופה פלוס מטר שניים אני ממריא הישר מעלה כמו טיל.
הנוף למטה נוף ילדותי, גדלתי בחצור הגלילית ועכשיו לראות את המקום מהאוויר כמעט כמו להגיע לירח!!!
מרוב התרגשות שכחתי להדליק את המצלמה וה-GPS תוך כדי טיסה מתפעל את השניים ונשאב לתוך טרמיקה יציבה ורחבה
שמביאה אותי לגובה 1100מ'
עכשיו כבר אני רואה גם את צפת וישובי מרום הגליל והנוף עוצר נשימה.
מי היה מאמין שזה יהיה שכרי על הטיפוס הקשה במעלה ההר כמה דקות קודם.
חוויאים מצטרפים לחגיגה והופכים את השהות באוויר לנעימה יותר אני ויובה לא לבד הרוח בדגלים הייתה צפ מז שהמראנו עכשיו הפכה למז חלשה יותר כבר אמצע היום והשמש שחיממה מהבוקר את ההר כבר עברה מערבה לאחר שיחה קצרה בקשר מחליטים לנחות בשדה בין ראש פינה לחצור יש מספיק גובה להגיע לכביש.
טלפון לאבא שיבוא לאסוף והוא איך לא עם כריך של אמא עם מטבוחה חמה וקציצות בשר מה צריך יותר
ותודה בהזדמנות זו לבת ימי המניק (א. שאול) שסייע לי בבחירת החופה שלא רוצה לנחות רק לטוס....לטוס
לינק מצורף
http://www.paraglidingforum.com/leonardo/flight/286085הסרט בהמשך
