11 מרחפים (אחד עשר!) הגיעו לתבור - בשלוש קבוצות נפרדות .
הקבוצה הראשונה (שלושה או ארבעה) המריאו בסביבות 11 בבוקר.
אני עם עוד שני חברים הגענו ב-12.
הנגלה השנייה המריאה קצת אחרי 12 .
8 מרחפים שהמריאו אחד אחרי השני בסדר מופתי ותוך עשרים דקות.
כל ההמראות נקיות חלקם במשבים של מערבית נקייה חלקם בצפון מערבית, בצפונית כבר לא היה אפשרי להמריא (בהמשך -"הטיפש")
חלק מהנ"ל וותיקים,חלק וותיקים מאד.
שניים צעירים אבל עם הרבה מאד שעות.
לכולם יש בערך שעה שעתיים נסיון ברחיפה -לפחות.
מזג אוויר: שבועיים וחצי אנחנו יושבים בתוך מאבק בין האפיק הפרסי לאפיק ים-סוף,דבר שגורם לתנאי רחיפה מעניינים .
על החוף רוחות צפונית ובמבוא חמה רוח מערבית כשהתבור נמצא על מעין קו המפגש בין האפיקים .
שבועיים וחצי אנחנו זוכים לטיסות מדהימות בתבור וגבהים שנעים בין 1500 ל 3000 מטר!
הבעייה: חלון המראות קצר מאד (בין חצי שעה לשעה וחצי), וכמובן לעיתים אי אפשר להמריא.
אתמול קיוויתי (צפיתי? חזיתי?) שיהיה חלון שכזה כדי להוציא טיסה מקומית יפה עם שני החברים שבאו איתי.
כשהגענו פגשנו שמונה מרחפים יושבים בצל ומחכים.
אנחנו מביטים בסרטי הרוח והרוח מראה כיוון מערבי נטו.
זיהיתי שזה החלון ומכיוון שהכיוון הכללי היה צפוני,היה ברור שהחלון יהיה קצרצר (אם בכלל).
אני מזרז את שני החברים שבאו איתי להתארגן ולצאת ושאר החברים שמים לב שאכן החלון הוא של רוח מערבית ויורדים במהירות להתארגן.
לגבי ההמראות ראו למעלה...
הטיסות : היה מי שטייל שעה וחצי והגיע ל1050 מטר,היה מי שטס פחות.
כולם היו בגבהים של 500-1000 מטר.
כולם -בסיבוב השני- נחתו בשלום.
טיפש אחד (אכן וותיק) שלא נזכיר את שמו מפאת הפאדיחות לא המריא.
פשוט אחרי שעזרתי בפתיחת תסבוכת מיתרים לשני חברים נזכרתי שדחסתי את המצנח שלי - עם תסבוכת איומה במיתרים.
לקח לי עוד 20 דקות לפתוח וכשהייתי מוכן כבר נכנסה הצפונית ואי אפשר היה להמריא .(אוי גיליתי מי הטיפש
)
כמה אגבים:
יקי פתח רזרבי בדיוק שהגעתי לעמדה בתבור רק שכאמור הוא היה במולדת.
מסתבר שאפשר היה להבטיח 2880 מטר ולא "רק" 2700.
אני בטוח שכל 8 הטייסים שטסו בסבב השני סבלו בצורה קיצונית מהטיסה ממש התענו.
בעצם אולי אותם טייסים יכתבו בשרשור הנכון את השתלשלות העניינים מבחינתם.
לפעמים עדיף לשמוע מהמקור ולא מיד 2.
