אתמול יצאתי לתבור בליווי מצנח המורפיוס החדש שלי . מצנח שטרם עפתי עליו מימיי.
לפני התבור קיבלתי מאבי הרצאה על כמות ההיסטוריה שיש להר הזה , ממצאים אפילו מתקופת שלמה.
לפתע שלפתי את המשפט "בשביל לעוף בתבור חשוב שיהיה לך כבוד להר"
כשעליתי התחבטתי בסוגייה האם לצאת עם הויסטה או עם המורפיוס.
בתוכי פיעפע הרצון כבר לבדוק את המורפיוס אבל , חששתי שיהיה זה זילזול בהר לקחת אותו כדבר מובן מאליו
בבדיקת מצנח שאין לי מושג אפילו אם יש לו תקינה.
שבירו כבר פרש ויובל היה באוויר.ואני שלפתי את הוויסטה ונישלקתי לתוך טרמיקה חלושה בדיוק על התפר שבין צפון למערב התבור. גם כרישיינו הירון יצא מטונדאם נעזר באישתו בהמראה ורק יקי שהחליט שכבר מספיק לו להיום , בטיסה לשדמות דבורה, נשאר בעמדה.הטיסה היתה בינונית אבל לפחות שיחררתי קרוסון לדרום שדמות , כשאיני יודע במדוייק מתי מתחיל כבר תבור ומתי שדמות .טראק של חצי שעה לג'ינג'י ואני נאסף לכיוון מבוא חמה.
שם כבר הכל הישתנה במבוא חמה , אתר של דרגה 1 אף אחד לא יכבד. במבוא חמה אין דין ואין דיין.
אני משחרר את המורפיוס ממרבצו נירתם ומגלה חדווה כמו של נמר תזזיתי שמגיב בחדות מעל לראשי בהנפה.
שימי מייד שאל" שאני יהרוג לך אותו?" חייכתי והשבתי שלא יעיז הוא רוצה וצריך לחיות. ויצאתי בסיבוב תוך קריאות קרב
משולהבות החוצה אל העילוי הראשון .
אני בא לפנות ימינה ומושך בברקס אבל אני רואה שהוא סוטה בתישעים מעלות ומשכיב כנף, נישמתי נעצרה, משכתי בברקס השני ואני בווינג מעל גובה כנף! צחוק פרוע פרץ מגרוני ואושר החל לפמפם בכל עורק מעורקיי, אפשר היה למדוד לי דופק
בכל בצאוור בלי צורך לגעת . האושר שהינו צירוף של הנאה +משמעות חזר .
כבר חשבתי שאני עוזב את הספורט שכבר עשיתי הכל בו שכבר חוץ מאיזה קרוס מייגע לבית שאן וחזרה, לא אמצא במיצנחים
את הפיתרון לתחלואיי הרוחניים. והינה מגיע מצנח פיצפון 17 מר ומוציא שוב את הזיק בעיניים.
מייד חיפשתי עילויו .שמתי פעמיי לכל מקום שבו הוואריו מצפצף חזק מהלב שלי והתחלתי לטפס. ידעתי שמהלך הרקס הינו קצר משהו כמו שליש מהוויסטה אחרי קיצור ברקסים של 5 ס"מ. אבל בתוך הטרמיקה הצלחתי ללפף על היד והמורפיוס כמו כנף קשיחה מעודף הלחץ לא התקפל ולא רעד אפילו בגזירת רוח באיזור הנחל הידוע לשימצה.
עליתי בגובה מעל לעמדה ויצאתי מערבה לתירגול ספירל.
הראש שעולה לך למוח בספירל כבר שנים עושה לי את זה , אך אם במצנח רגיל יש שהות עד שניכנסים ל360 ואז עד
שהמצנח ממש ניכנס לנעילה ורק אז מגיעה עוצמת הג'י החזקה הצתמצמות הראייה והחזקת הבטן והראש בזווית
נכונה למניעת בריחת הדם ואיבוד הכרה, במורפיוס הכל הגיע מייד, והרבה יותר חזק. הצלילה גם הראתה שאנחנו נופלים בקצב - גבוהה מ20 מטר לשניה, אפילו הזעקות של הוואריו לא הורידו לי את החיוך.
אני לא יודע איך אצלכם אבל כשאני בספירל אני לא ממש שותק, אבל הצרחות ששיחררתי שם לא השאירו מקום לספק באשר
למחשבותיי. עשיתי עוד שני ספירלים ותירגלתי את היציאה שלי מהם , ובאתי לנחיתה בעמדה למעלה. וכמו ישראלי טוב רצתי לספר לחברה. "איזה כיף מטורף" אמרתי לרומן , והוא חייך אליי ואמר משהו כמו "כן שמענו".
יצאתי לעוד טיסה והחלטתי לבדוק מהירות. באותו הזמן כארבעה גלשנים היו באוויר ולכן ניצמדתי לאחד כדי להשיגו. ספיד סיסטם לחוץ עד הסוף ואני במהירות הגלשן אחד ליד השני. איפה הית כל השנים מורפיוס ידידי . אתה הדבר לו ציפיתי. איתך אני כבר לא אפחד בעמדות כשהרוח מעל 30 קמ"ש נהפוך הוא זה הזמן לשלח את החייה לחגוג.
הראל תודה רבה על המציאה מהאינטרנט מי יתן ואלוהים יברך אותך על המשמעות החדשה שהבאת לחיי.
עכשיו המטרה שלי היא לא לברוח לקרוסים אין סופיים כשבסופם , צעדות טרמפים והרבה איבוד דלק וזיהום סביבתי .
עכשיו אני רוצה למצוא קורסי אקרובטיקה בנפאל , אולו דניז ואנשים טובים ואיכותיים שיצטורפו אליי למסע.
אני כבר חושב על מסע צילומים עם יאכטה לאיזורים שבהם הכל אפשרי. אאפשר לרחף לגלוש לעשות קייט , צלילות שנירקולים
רולר בליידס ומסיבות, אולי אפלו כמה יאכטות.אל תשכחו שגם אילן בקר ויהודה סקיפרים.
טוב אני חייב להכין את גופי לצום של כפור אז סליחה.
