אך, איזה יום.
אני עייף ומרוצה.
9:30 בעמדה בתבור. בעשר מתחילים משבים. כל עשר דקות רבע שעה נכנס משב נחמד. בדרך כלל מדרום (אנבטי משהו). מחכים קצת. בין המשבים כמעט ואין רוח.
לאחר זמן מה אדרי מחליט לצאת. הוא מחזיק יפה. אני יוצא אחריו. גם יורם, צחי, משה, משה,בלונדר, שי, קדמי, אורח בלגי, וכמובן אדם מצטרפים כל אחד בשעתו. אחרי גירודים סביב העמדה וקצת טיפים מאדם התרמיקה הראשונה לוקחת ל 1000 מעל המנזר, כמעט בלי סחיפה. צחי איתי כל הדרך, מחליט לצאת. אני מחליט לחזור קדימה (אחרי יורם) ולחכות ליוסי ואדם שיצטרפו. דיי מהר אני פוגש עוד תרמיקה, אותה מסמנים עופות דורסים בנדידתם דרומה. החוויה היא מדהימה ואין טעם בכלל לנסות לתאר אותה במילים...כמה סיבובים 1200 ושוב מחליט לחזור לכיוון העמדה. סייקל נמוך, יורדים עד גובה העמדה ומחזיקים שם. חבורה שלמה מצליחה להתברג למעלה מעל המנזר ואני מאחוריהם, 200 מטר מתחתיהם אבל יושב טוב. אנחנו מתפסים יפה עד 1300 בערך, שם כבר מעל כפר תבור. החבורה פונה לכיוון כנרת, אני עוד מצמצם פערים על שאריות תרמיקה, ואז מצטרף לגלייד. מעל יבניאל הם מתחילים להסתובב שוב. אני מחפש שם באיזור משהו ולא כל כך מוצא. הפער גדל וגדל. איזה פיפס מצפצף, אני מנסה סיבוב ימינה - כלום. צחי בקשר (מלמטה) אומר לא לוותר כל כך מהר ושיש לי שם תרמיקה. בעצתו אני נכנס לשמאלית ומתחיל להתברג יפה באחלה תרמיקה. גדולה, יציבה... תענוג. 1500, אדם וקדמי קצת מעלי מסתובבים במרחק נגיעה אחד מהשני. יוצאים לעוד גלייד. כאן ההבדלים בין הקארמה לליברה שעליה טס אדם מתחילים להיות ברורים... אדם מאבד קצת גובה ב SAT וממשיכים לכיוון אלומות. 480 מעל הכיכר, אין כלום כל הדרך. לאדם יש גלייד לצמח בכיף, לי אין. אני מחליט לנחות בכיניסה לקיבוץ כנרת, ליד הרפת. השדה אומנם לא מהגדולים שראיתי אבל אני נוחת במרכזו בסבבה. קצת ריח, אבל אני לא אתן לזה לקלקל לי אחלה יום עם קרוס ראשון.
כל מי שמגיע לו תודה, תודה! ומי שמגיע לו - יודע.