תודה רבה לכל המברכים, כייף שיש כל כך הרבה חברים ופירגון.
אני עדיין באופוריה של הקרוס, ואכן לא מפסיק לחשוב עליו ואין ספק שישנתי טוב הלילה.
לסיפור הטיסה:
בשני ימי השישי שעברו הגעתי לתבור ולא ריחפתי, כי התמהמהתי יותר מידי זמן בעמדה עד שהתנאים לא איפשרו לי לצאת.
לאור התחזיות לאתמול, החלטתי להגיע מוקדם לעמדה.
כבר ב 0915 הייתי למעלה. היה שם רק גלשן. פרשתי את המצנח, התחברתי לרתמה, שמתי קסדה וכפפות וחיכיתי שיגיעו מרחפים מנוסים, ושהתנאים קצת ייתפתחו.
הגיעו אילן תשובה וקדמי. חיכיתי שקדמי יצא, ומיד אחריו הנפתי ויצאתי.
ריכסתי לאורך ההר וביצעתי שמיניות בטרמיקות יפות. בהמשך, אחרי צבירת גובה מעל עמדה, התחלתי לטרמל. מצאתי טרמיקות גם באזור הדרומי וגם בצפוני, הבנתי שזה מסוג הימים בהם "הכל עולה".
תוך זמן קצר הגעתי ל 760 מעפ"י, ווז התחלתי לאבד גובה (צחי - זה השלב בו כנראה ראית אותי). ירדתי לגובה עמדה וגם נמוך ממנה. בינתיים השמיים התמלאו מצנחים והיה די צפוף. מחד זה הפחיד אותי, מאידך היו לי הרבה סמנים לטרמיקות. התחלתי לחפש מצנחים מטרמלים וללכת לכיוונם. זה הוכיח את עצמו. התחלתי לטפס בטרמיקות. תפסתי טרמיקה יפה, אבל תפסתי אותה קרוב מידי להר, ולכן ב 870 הייתי מעל המנזר. שקלתי לצאת איתה, אבל שוב הסתכלתי על האחרים. ראיתי שאף אחד לא יצא בינתיים וכולם עוד מטרמלים. החלטתי לא לצאת אלא לעלות גבוה יותר. יצאתי לכוון צפון מערב במטרה לתפוס טרמיקה בחוץ, ואיתה לעולת גבוה.
ואכן כך היה. תפסתי בחוץ טרמיקה רחבה ויפה, כ 3 מטר לשנייה, שהעלתה אותי גבוה. החלטתי להצמד אליה עד שהוריו יפסיק לצפצף. היא לקחה אותי עד 1135 מעפ"י. שיא גובה שלי! הסתכלתי סביב וראיתי שאחרים כבר יצאו, חלקם גם מנמוך יותר. יצאתי!
פתאום הכל נהייה שקט וקריר. זה שיא הגובה שלי עד היום. הרשתי לעצמי כמה שניות להנות מהגובה ומהנוף, וחזרתי להתרכז.
התלבטתי אם לרחף לאורך הכביש או לא. החלטתי שאני הולך על מרחק ולא על נוחיות. ראיתי לפני מצנח הולך לכוון בריכת המים של יבניאל. החלטתי ללכת אחריו. איבדתי קצת גובה, אבל קצת אחרי תפסתי טרמיקה שהצלחתי להסתובב בה לזמן קצר והרווחתי שוב גובה. כשיצאתי ממנה חויתי קריסה בצד שמאל של כרבע חופה, ה"קרמה" נפתחה בלי לאבד גובה ובלי לשנות כיוון.
המשכתי לכוון רכס יבניאל ובריכות המים. בדרך תפסתי עוד 2 טרמיקות, רחבות ויפות, ששמרו אותי בגובה מינימאלי של 600 מעפ"י. בגובה זה מצאתי את עצמי מעל מאגר המים הגדול קרוב מאוד לרכס יבניאל. הייתי צריך לקבל החלטה אם לנסות לחצות את עמק יבניאל או לנחות למעלה באזור המאגר. חיכיתי בטרמיקה של 0 למצנחים נוספים שיסמנו לי, אבל הייתי לבד באזור. החלטתי לא לקחת סיכון ולא להכנס לעמק בגובה כזה, ונחתתי בין המאגר לרכס יבניאל.
סה"כ מעל שעה באוויר, גובה מכסימאלי 1135 מ', 3 טרמיקות מהיציאה מהתבור עד נחיתה.
תודות:
למשה גרד, החבר הכי טוב שלי ושבגללו אני בספורט הזה מלכתחילה.
לאילן בקר, החבר והפרטנר שלי בשנה האחרונה לרחיפות.
לאדרי, על התמיכה ועל האיסוף.
לאבי שאול, על העצות והפירגון.
לארנון, שלימד אותי הכל מהתחלה עד לקורס טרמיקות.
לשימי, שלימד אותי שליטה קרקעית והנפות.
לצחי, שבדרך כלל בלי אישור שלו אני לא מניף בתבור (ודוקא אתמול טוב שלא חיכיתי לך).
ל"עפקו" (ולאדם וקסלר)- על ה"קרמה SP" שמאז שיש לי אותה אני טס אחרת לגמרי.
ולכל האחרים מרוח הקודש שמפרגנים ושהפכו לחלק מהחיים שלי בשנתיים האחרונות.
להתראות בקרוסים הבאים
אוהב את כולכם
גורדון
