אז מה היה לנו היום?
התחלתי את היום מאוחר. התעוררתי ב 8 וחצי מהר לרכב.
טלפון לאדרי.
"מה לאן היום?" אדרי: "מהר לתבור לפני שיצפין. סע מהר"
טוב אני נותן גז על כביש שש.
לפני מחלף בעקה אני רואה אותם ברכב מנופף לשלום ויאללה לתבור. מגיע לעמדה בשעה 1015. אני לבד וצפוני ממש.
אדרי אבי ואילן מגעים גם ומחליטים לנסוע למבוא חמה.
מגעים לעמדה במבוא חמה אני רואה את שימי. אני מנופף לשלום - וכלום.
מכין את הציוד להמראה. שימי ומשה גרד עומדים לידי.
אני לא יודע למה אבל הנוכחות של שימי גרמה לי להיות בלחץ.
אני מניף פעמיים הכנף עוברת אותי וקורסת. אני אומר בחוסר נעימות לגרד "ניראה לי שהחלדתי".
משה מהנהן בהסכמה ומסדר לי את החופה להנפה נוספת.
אני מניף, נתלש וממריא ברוורס. מתרחק מהמדרון ומסתובב בעזרת הוי ליין.
כשאני גומר את הסיבוב (כנראה שפתחתי את הסיבוב בצורה אלימה) הכנף קורסת 35 אחוז צד ימין. אני מיד מרסן. הכול בסדר. עכשיו כשאיבדתי גובה אני רץ למעין, שזה היה טעות חמורה. גם אלים בחוץ וגם לרוץ למעיין... מה חשבתי שאני אמצא שם?
נכון אתם צודקים: פצצות, קריסות, נדנודים מצד לצד וכמובן בחילות.
טוב מספיק להיום. בורח לשדה נחיתה למטה .
בדרך די רגוע. במינוס 260 אני מוצא תרמיקה לא רעה מטפס חזרה ל100 + ושוב בחילות. החלטה סופית - נחיתה.
אני פוגש את גורדון,
שהוא תמיד אוזן קשבת נפלאה. מעבירים חוויות, מוסרים את המפתחות שלי לתם לבנה, חניכה של שימי שתמסור לאדרי. אני נוסע עם משה גרד לביתו במושבה כנרת. האירוח שם יותר שווה מכל צימר בצפון.
אנו נוסעים לאכול ליד הכנרת. כל החברה מגעים. היה נפלא - אין כמו החברה של רוח הקודש הקדושים.
סיימנו לסעוד את נפשנו, והקפצתי את משה גרד לבית וכמובן שלא יצאתי בידיים ריקות:
קיבלתי חברה חדשה למשפחה. יש תמונות
משה, תראה מה עשית לי? התאהבתי בכלבה - אז עכשיו היא אצלנו.
תודה רבה
