ניסיתי את כוחי בתרגום מאמר...

[גולדי]

הי חברים,
שאלה שנשאלה בפורום של סיתוונית, גרמה לי לחשוב על תזמון הפלייר.
וכך הגעתי למאמר הזה:

http://www.paragliding-tales-and-reviews.com/landing-a-paraglider.html

דרך גוגל, שהיה נראה לי שווה תרגום ו... תרגמתי אותו. זו הפעם הראשונה שאני מתרגמת מאמר בנושא רחיפה -ולמען האמת: פעם ראשונה שאני מתרגמת מאמר מסוג כלשהו, אז בבקשה היו עדינים עם הערותיכם. אני אקח לתשומת ליבי ואתקן מה שצריך.

דרך אגב: המאמר מיועד לטייסים חדשים, ויש הערה מודגשת לכל הציניקנים.

[גולדי]

אגב,

בהודעה המקורית התבקשו קוראי הפורום לתת טיפים לתזמון הפלייר.
אני עניתי שיש לי 3 טיפים:
1) לצפות בנחיתות של טייסים ותיקים. ממליצה בחום לראות סרטים באתר רוח הקודש שבהן מוצלמות נחיתות  הבעיה היא... שאין הרבה כאלה (אני לא מדברת על נחיתות ברכס).
2) לעלות על כיסאות, שולחנות, סולמות על מנת לדעת להעריך את הגובה מהקרקע.
3) ללבוש מגיני ברכים ומרפקים, על מנת לנטרל את הפחד מנפילה, ואז הריכוז טוב יותר...


לסיום, אספתי בעבור כל הטייסים החדשים מקבץ קטנטן של סרטוני you tube בנושא נחיתות:

הדרכה:
http://www.youtube.com/watch?v=I2NavouRjhw&feature=fvsr

נחיתות מצולמות: שימו לב, לא כל מה שכתוב שהוא "פרפקט" הוא באמת פרפקט... שווה לשמוע גם הערות על הסרטונים ולכן הם ממוספרים...
1   http://www.youtube.com/watch?v=2xjTIVW1EY0
2  http://www.youtube.com/watch?v=7ZRU-qd38ec
3  http://www.youtube.com/watch?v=GcgDbE17IjU
4  http://www.youtube.com/watch?v=9xiQUxZRH4w

ואחד בשביל סחלב... אל תנסו את זה בבית:
http://www.youtube.com/watch?v=8ee9_kSVnzs

[ניר ארואסטי]

 אחותי סחה קבלי קארמה מוערכת...

[Michal Dvir Stamper]

יעלי, כל הכבוד על היוזמה,
מאמר מצויין ותרגום מדוייק. אני אשנן לעצמי את תוכנו לפני כל נחיתה.
מיכל.

[איתן שבירו]

כפרות עליך יה גולדי פשוט מאוהב בך , ואיפה יניב ? לא רואים גם אותו

[גולדי]

מיכלי,
לפני השינון... תני לותיקים להעיר את ההערות. למרות שרוב הדברים שכתובים נשמעים מוכרים מאוד ותואמים את ההסברים של ארנון... היו כמה סעיפים שנראו לי "חשודים"...

ניר ושבירו:
חולה עליכם בחזרה!

והערה אחרונה:
מאז התאונה עוד לא טסתי בהרים, ולמרות שנראה לי שעברתי את השלב שמתואר במאמר, והפליירים שעשיתי בעבר היו די חלקים למיטב זכרוני  - זה משהו שהטריד את ראשי די הרבה. בעיקר בחלומות.
מה אתם חולמים? רחיפה? נחיתה? המראה? אני בעיקר חולמת נחיתות - אבל זה היה גם לפני התאונה...

[יוגב ברנדט]

תודה על תרגום מצויין...כיף לקרוא.

קדימה למאמר הבא 

[צחי רייל]

טוב אני רואה שאיתי לא מגיב אז אני אגיב  

לגבי התרגום:
סה"כ תרגום יפה וברור וקל לקרוא, אבל אם את מתרגמת לעברית אפשר לזנוח לגמרי את מידות הרגל ולהשתמש רק בהמרה למטרים, גם ככה כולם בארץ משתמשים בשיטה המטרית וזה קצת מאט את קצב הקריאה בכל פעם שאני נתקל במידה שלא מוקרת לי ורק אחרי זה יש תרגום למטרים.


לגבי המאמר:
גם כן בסה"כ מאמר יפה מאוד וטוב. הוא לא מדגיש מספיק לדעתי את ההשפעה שיש למהירות הרוח על הפלייר מעבר לציון אחד שברוח מעל 13 קמ"ש לא צריך למשוך עד הסוף בשלב השני. הוא גם לא מציין את ההשפעה של שיפוע הקרקע על ביצוע הפלייר.
הייתי מוסיף שברוח מעל 20 קמ"ש השלב השני לא מתקיים כלל ולכן אפשר להתחיל את השלב הראשון נמוך יותר ולהאט את המצנח למהירות הליכה, כמובן שככל שהרוח חזקה יותר גם השלב הזה מתקצר וברוח שקרובה לטרים של המצנח כמעט ולא צריך למשוך כלל. ואחרי הנחיתה לחרב את המצנח מהר ככל שניתן למנוע גרירה, אפשר וגם מומלץ להסתובב למצנח תוך כדי שמחרבים אותו (ברוח חזקה) וכך אפשר לרוץ מספר צעדים לכיוון הגרירה (כדאי להתאמן על זה בזמן אימוני שליטה קרקעית), במצנחים עם מהלך ברקס ארוך עדיף לחרב את המצנח עם רצועות הD או הC.


כל הכבוד גולדה, ברוכה הבאה לצוות המתרגמים  

[אשר כהן]

גולדי  כיף  שיש אותך  בפורום

[ittai]

גולדי,

כל הכבוד על המאמץ.

אני באופן אישי לא מאמין בפלר בשלבים, בטח לא בשלב 100 השעות הראשונות בהרים.

למה?

משום שעד שלומדים את התיזמון גורמים למצנח להאיץ במקום להאיט והפגיעה בקרקע מהירה בהרבה.

פלר אחד ארוך (איטי או מהיר בהתאם למצב) מונע את הבעיה הנ"ל.

התמונה הראשונה נראית לי כמו טייס טאנדם בגובה נמוך בהרבה משני מטרים.

בתמונה השניה מראים בה אדם יושב בנחיתה (גאוני).

[אדרי]

יעלי
סחטן על התרגום וההשקעה
בעקרון אני נגד טכניקות הטסה מכנית או על פי תבנית  פעולה
כמו "לטוס עם ברקסים בהרים" -לקח לי הרבה שעות הרים עד שאיתי העיר לי על זה  .
האוויר שאנו טסים משתנה ובתנועה מתמדת כל הזמן
תנועות החופה ותחושת מצב החופה מהירות טיסה קצב שקיעה ומשתנה כו'
 אינסטיקטים של טייס הם שמובילים אותו לפעולות הטסה
למי שאין את התחושות שיעזוב את התחום
מי שבפיינל מתכנן מכנית את הנחיתה - שימכור את החופה מהר .
אגב תחום הימי לא דורש התמקדות בפיינלים אולי שיעבור לחסקה 
ברצינות : הכול עניין של תחושות והבנת המצב ותיקון בהתאם
נחיתות בטוחות
אדרי
 

[גולדי]

הי,

צחיק - לגבי השיטה המטרית: צודק לחלוטין. פשוט רציתי להשאר כמה שיותר קרובה למקור... הגזמתי. זה באמת מיותר. אני אשלח גרסה מתוקנת, ואנסה לבדוק איפה אני מכניסה גם את שאר ההערות שניתנו כאן.

איתי - לגבי האם זה נכון ללמד כך או לא... לא יודעת... אני רק המתרגמת... כמו שכתבתי לצחיק: השתדלתי להישאר מאוד נאמנה למקור בתרגום! וכן - אני מסכימה שהתמונות קצת לא מוצלחות.

מישהו יכול בבקשה לקרוא את הסעיף האחרון, כי לא ידעתי איך לתרגם "פארשוטל" בעברית, אז פשוט ציינתי שהחופה לא תזדקר... ואני די בטוחה שזה לא נקרא להשאר נאמנה למקור... מי שבודק סעיף זה, נא לקרוא את הקטע באנגלית, כי אני די בטוחה שכאן די פישלתי. תודה.

[ittai]

פרשוטל = הזדקרות עמוקה.

Most entry level paragliders will go into a parachutal mode and you will land at not too high of a downward speed from this situation.

תרגום ישיר (אני ממש לא מסכים עם הכתוב).

רוב הטייסים המתחילים (אחרי קורס) יכנסו להזדקרות עמוקה וינחתו/יפלו במהירות שקיעה לא  מהירה מידי (אבל עדין מהירה)..

[אמיר מליק]

Most entry level paragliders will go into a parachutal mode and you will land at not too high of a downward speed from this situation

איתי, אני חושב שהכוונה היא ל"רוב מצנחי המתחילים", הכוונה לרמת המצנח ולא לרמת הטייס

[גולדי]

מסכימה עם אמיר.

המאמר המתוקן מצ"ב.

פירסמתי אותו בדף המאמרים.
צחי, אני מקווה שלא אכפת לך שהכנסתי את ההערות שלך בתיאור המאמר.

[צחי רייל]

גולדה לגבי הסוף של התוספת הזו:

חלוקת הפלייר לשני שלבים הופכת את למידת התזמון לקלה יותר.  אולם, לאחר שתלמדו, תכירו ו"תחושו" את המהירות ואת קצב השקיעה בזמן הפלייר, לא תצטרכו לחשוב על הגובה שבו אתם נמצאים יותר. ככל שתתרגלו נחיתות, הפלייר יהיה טבעי וזורם ויהיה כתנועה אחידה: איטית בתחילה ואגרסיבית בסיום. תדעו גם מהו אורך המשיכה לפלייר מלא בהתאם לעוצמת הרוח: משיכה קצת פחות חזקה עבור רוח ערה ו"ברקסים עד הסוף" לרוח חלשה.

ברוח ערה זה לא "משיכה קצת פחות חזקה" אלא "כמעט ללא משיכה כלל".
ברוח של 25 קמ"ש אם את מושכת ברקסים מתחת לכתפיים את נוחתת ברוורס, ובמצב הזה קשה מאוד לשמור על שיווי משקל ונפילה אחורה וגרירה יהיו כמעט וודאיים.

בנחיתה ברוח ערה אני מושך את הברקסים עד שאני קרוב למהירות קרקעית 0 אבל שומר שעדיין תהיה לי תנועה קדימה (4-2 קמ"ש). ולכן ברוח של 30 קמ"ש זה כבר ממש כמעט בלי ברקסים כלל.


מליקון לא איכפת לי אבל נראה לי שזו לא הגירסה הסופית.

[גולדי]

צחי,

איך אתה מגדיר "רוח ערה"? כמה קמש?

[צחי רייל]

בד"כ נהוג לחלק ל3 את התחום המדובר ז"א חלש,בינוני וחזק. אז הייתי אומר שבתחום שלנו זה פחות או יותר:
חלשה 13-0
בינונית 25-13
חזקה/ערה 25 ומעלה.
(שמתי את הגבול בין חלש לבינוני ב13 כדי שיתאים למאמר)

בתחזיות של השמ"ט אם אני זוכר נכון זה מחולק ל5 חלשה,בינונית,חזקה,ערה ועזה. אצלנו אפשר להגיד שעזה זה כל מה שמעבר למגבלות.

[ittai]

אמיר וגולדי,

מצנח מתחילים שנכנס לפרשוטל לא עובר תקינה !!!

[idomohar]

איתי,

למיטב הבנתי התקינה בודקת את היציאה מהמצב ולא את הכניסה אליו.

ישנם שני סוגים של טייסים המסוגלים להחזיק מצנח בפרשוטל לאורך זמן ובניגוד לרצונו של המצנח:

1. מנוסים מאוד - באמצעות רגש על הברקסים ובאופן מכוון.
2. בלתי מנוסים מאוד - באמצעות כל מיני שיטות (קיצורים, כבדות על הברקסים וסתם חוסר הבנה) ולצערנו באופן פטאלי.

גולדי כבוד על התרומה!