אז מה היה לנו שם....
רעים - בוקר עם רוח מזרחית קלה ומר תמם שנגרר לראשונה מטרמל בכיף וחוזר להמשך גרירות בספיראלה עדינה (לאחר 20 דקות טיסה עד גובה 600 מטר).
לאחר מכן הרוח אצלנו משתנת קלה ובארובות אשקלון והעשן מעזה כבר ברוח מערבית.
בני בן ישראל נגרר מספר פעמים ומפספס מספר פעמים את תזמון ההמראה (רואה ציפורים מטרמלות כשהוא על הקרקע וכיצד הן נעלמות שהוא נגרר )

מר תמם נגרר שוב בדיוק בכניסת הרוח המערבית (חילופי רוחות) אשר מביאה עמה שלל טרמיקות וגזירות רוח (תופעה ידועה שאורכה לא יותר מעשרים דקות). האיש מטרמל יפה עד למפגש קצת אלים עם הגזירות והטרמיקות הדקות.
כפי ששרון כבר ציין טייס עם ניסיון רב יותר בטרמיקות היה מתגבר על כך בקלות. לזכותו של שרון יאמר שהוא ויתר כמו גדול וחזר לקרקע.
אני פותח תדר גלשנים אשר נגררים במשמר הנגב ושומע את אילן סלם בגובה 1600 מטר.
שאין ברירה אז אין ברירה .....נרתמתי אני לכבל

גרירה קצרה וטרמיקה יציבה בגובה 70 מטר , אני משחרר ומטפס לגובה 700 מטר.
מתלבט מה לעשות - הרוח צפונית חלשה עד 10 קמ"ש (ניצב לכביש ולמסלול הטיסה ).
אני חוצה את הכביש צפונה לשדות המושקים וחותך מזרחה , ושוב נעצר בגובה 700 מטר.
אני גולש לצומת אורים בצלילה גדולה , כאשר אילן סאלם מתאם איתי מפגש אוירי לצורכי טיסה משותפת מאזור הצומת.
אני מתחיל לטפס בטרמיקה של 1+ מגובה 100 מטר מעפ"ש כאשר אילן נמצא 4 ק"מ צפונית לי ועולה לגובה 1800 מטר.
אני צובר קצת גובה ומתחיל להרחיב את מעגל הטיפוס עד שאני חותך קצת מזרחה ומטפס בטרמיקה של 6+ לגובה 2200 מטר - שם ניהיה לי קר ונזכרתי שאדרי נתן לי אוברול קטן ולוחץ אך מחמם (תחזיר כבר את שלי חתיכת שודד).
במהלך הטיפוס מצטרף אלי אילן ואנו מטפסים יחדיו ולבסוף יוצאים לגלייד .
למה אין תמונות - בגובה 2200 מטר אני מנסה לצלם את הואריו ביחד עם אילן שטס צמוד אלי ומקבל הודעה מהמצלמה שכרטיס הזיכרון נעול

- האמת חשבתי לזרוק את המצלמה מגובה זה לקרקע באותו רגע.
מכאן והלאה העסק הפך לקל כאשר עדין לאורך כל הטיסה הרוח היא צפונית 10 קמ"ש ואנו טסים מזרחה.
בני, שרון ויהודה כבר נוסעים מתחתיי ומעודדים (שותים בירה קרה בלעדיי).
הטרמיקות סחבו קבוע לגובה 1900 עד 2000 בלי בעיה כאשר מרגע לרגע הן גדולות יותר ורחבות יותר אך תמיד בקצב טיפוס יציב של 4+. כמובן שגם הסינקים גדלו

מסיבות שלא חשובות לפורום זה סגרתי בדרך את מכשיר הקשר של הגולשים וכשפתחתי אותו גילית שפיספסתי בגדול את החלק בו הכי הייתי צריך (והוצע לי מבלי ששמעתי) את שיתוף הפעולה עם אילן.
לקראת צומת טללים אני פוגש בגובה 1600 מטר את עמיר שלום שמצטרף ובורח מזרחה עם אילן לכיוון שדה בוקר.
השניים מגרדים את ההרים שלפנינו בטרמיקות של 0.5+ אך להכנס לשם עם המצנח בגובה נמוך נראה לי מסוכן.
אני פונה חזרה מערבה וחוזר לצומת טללים לנחיתה.
אילן נחת בסופו של דבר בסוף מישור המיישר (נקודת שיא המרחק הישראלי למצנחי רחיפה שנקבע על ידי חגי לרמן).
לסיכום :
יום רחיפה מדהים עם ראות מעולה אשר מגובה 2000 מטר איפשרה לראות בסיבוב אחד בטרמיקה את באר שבע , המכתשים וחוף עזה.
תודה ליהודה על הגרירה ולבני בן ישראל על הבירה הקרה בנחיתה (הוא שמר עליה בחרוף נפש מפני מר תמם).