חשבתי לקדם את הדיון למקום חדש :
פרשת השבוע ויקרא :
ספר ויקרא עוסק, ברובו, בתורת הקורבנות ובכוהנים המשרתים במשכן.
יש קורבנות שהם בגדר חובה, ויש שהם רְשות – לפי רצון המקריב וצרכיו.
בפרשת ויקרא מדובר בסוגים אחדים של קורבנות:
קורבן עולָה - קורבן שמביא אדם לרצונו, על פי החלטתו החופשית, מן הבקר, הצאן או העוף. הקורבן הזה נשרף כולו על המזבח ולא נוֹתָר ממנו דבר לכוהנים.
קרבן שְלָמים – קורבן שבחלקו נשרף לגמרי על המזבח, חלק אחר שלו ניתן לכהן, וחלק נאכל על ידי מקריב הקורבן.
קורבן חַטָאת – קורבן שמביא כל מי שחטא בשגגה, או נטְמָא, ונודע לו חטאו לאחר מכן. מטרת הקורבן היא לכפר על החטא.
קורבן אָשָׁם - קורבן שמביאים חוטאים המתחרטים על מעשיהם, או אנשים שיש להם סָפֵק האם חטאו או לא.
ושכל אחד יקח את זה למקום שבוא הוא מרגיש חובה לכפרה וסליחה איש לחברו ,איש למקום וכו'.
בימנו מכיוון שאין מזבח ישנו מנהג לתת צדקה שהינה תחליף לכפרה .
לכל אחד בסמוך למקום מגוריו ישנו בית כנסת ,מתן בסתר , האביון בצומת רחוב תכניסו שקל אחד
ותרגישו בתחושת קדושה גדולה
תנסו ותראו
אדרי
