"מועדון חמישי בזיכרון" כמובן.
נפגשנו בשדה הנחיתה גונן ואני ומעלינו כבר טס אריה יעקובי לא גבוה אבל בסבבה. בעמדה פגשנו את נועם וחוויג' שלא עשו רושם של "מאוד ממהרים להמריא" הכנו מצנחים וכשנראה שאריה טופס קצת גובה יצאנו.
גונן יצא ראשון אבל בחוסר מזל כמו שהוא יצא ירד הסייקל וכל אחד ירד 100 מטר, אריה לגובה הרכס וגונן לשדה הנחיתה. הנפתי את המצנח מעל הראש ועמדתי בעמדה עם המצנח מונף עד שנכנסה תרמיקה והרימה אותי מהעמדה, הרכיב היה די דרומי והרוח די חלשה אבל אריה סימן לי עילוי טוב מדרום לעצים אז החלטתי לגרד עד אליו, גירוד עצבני קרוב מאוד לעצים אבל כמו שעברתי את קו העצים דרומה 3+ והכל מסתדר, מעל גובה הרכס היה קל יותר לשמור על הגובה ופחות במפי. אחרי רבע שעה נועם הצטרף אלינו ואריה נחת בעמדה, במשך ה45 דקות הבאות נועם ואני היינו לבד מעל הרכס בגבהים של 150-300 מטר אבל כל מי שניסה להמריא הגיע לשדה הנחיתה, היה צריך ממש להלחם לעלות את ה150 מטר הראשונים אבל ברגע שעברת אותם היה קל מאוד להשאר. אחרי שעה באוויר נחתתי בעמדה ואחרי נועם עם אותו דיליי של רבע שעה.
גונן יצא לסיבוב נוסף ומוצלח יותר מהראשון ומליק הגיע בלי מצנח וטס על שלי אבל הרוח כבר ממש ירדה ואחרי 10 דקות נחת.
סגרנו את היום אצל אשר ונינה עם פיצה אמריקנה שגונן הביא.
