היום התחיל לאט. תכניות לכמון התבטלו בעקבות שינוי תכנית של הרוח ממזרחית למערבית. בבוקר שימי מתקשר ושואל אם מתאים לי להגיע לתבור. שאלה שיש לה רק תשובה אפשרית אחת.
מגיעים: שימי, רוני והח"מ. שעה 12 מגיעים לעמדה, הריקה עדיין, לרוחות מערביות חלשות. רוני יוצא ראשון בקדמית וגולש עד לנחיתה בלי כלום בדרך. אני רואה כמה חברה שרואים את רוני, מתאכזבים מהיום ונוסעים משם.
אני מחכה למשב בינוני, מניף ויוצא. בהתחלה אין כלום. אני טס לאורך ההר ורק מאבד גובה, בסוף יוצא לכיוון שדה הנחיתה. טרמיקה קלה בדרך שנגמרת מהר. קצת דרומה לשדה הנחיתה יש מדורה של גזם. אני מושך לכיוון, כבר 100 מ' בערך מעל השדה, פוגש בריח עשן באף וציפצוף נעים באוזניים. מתחיל לטפס ואז שומע את רוני שואל בקשר, לחכות לערן או עלות? חכה, שימי עונה לו, ערן כבר נוחת. ככה??? בסדר. תמשיך לחכות. אני מתעקש על עשן המדורה, יוצא וחוזר כמה פעמים אבל בסוף מצליח לחזור לסביבות 400 ASL. שימי מציע לי לחזור לכיוון ההר. אני פונה מערבה והפעם הטרמיקות יותר טובות. מתחיל לתרמל ב 360 ועובר לשמיניות קרוב להר. ממשיך לצבור גובה כל הזמן. כשאני מגיע לגובה העמדה גם שימי יוצא. אני מטפס עוד מעל העמדה יחד עם שימי. בשלב מסוים הטי טי טי של הואריו מתחלף ל-טיטיטיטי. מכירים את התחושה? מגניב מבט מידי פעם למסך הואריו - 680 מטר, 750 מטר, 900 מטר, הקור מתחיל להיות מוגזם. למה לא חשבתי על זה כשמתתי מחום בעמדה עם 4 שכבות בגדים? 1150 מטר, מעל גובה בסיס ענן שלידינו, שימי יוצא מערבה ואני אחריו. הקור לא מצליח להקהות את תחושת האושר העילאי. זהו, זה קורה. אחרי העבודה הקשה של התירמול אני מרשה לעצמי לנוח קצת והביט מסביב – התבור מאחורינו וראות לא רעה בכלל. מעל כפר קאמה – עוד ענן ואני עולה מתחתיו בחזרה עד 900. שימי בערך 100 מטר מעלי. ממשיכים לכיוון שרונה לעוד ענן, אבל שם זה פחות או יותר נגמר כבר. עוד גלישה לכיוון יבנאל, עכשיו הקור מתחיל להיות נסבל. אני מוצא שדה נחמד לייד הכביש ונוחת. שימי גם נחת באזור דקה אחרי ורוני עשה איסוף.
זהו בקיצור. איזה יום מדהים. רק עכשיו אני מתחיל לעכל.
ערן