אדרי, איתי וכל אלא שעומדים בציפיה דרוכה לסדר או לשינוי,
לפעמים , כשאין לך כלום אתה צריך ליצר הרגשה שיש לך על מנת לנצח (כמו במשחק פוקר) אבל זה לא מצבנו כאן, נכון? או שאני עדיין לא מבין כלום?
במקרה הנ"ל, מקרה האגודה, לשדר עמימות מביא לתהליך הפוך דוקא ונותן לכולם תחושה של אי רצינות.
אני הייתי מעדיף "לשלוף" כשיש לי משהו ביד ולא כשאין.
שימו לב לכמות סימני השאלה שיש בשירשור לדוגמא תגובתו של איתן שבירו:
אדרי , לא הבנתי
איזה אגודה ?
בחירת ועד חדש , מחליף ועד ישן , מי מוחלף , הרי אין ועד
אין אגודה
אפשר אולי קצת אינפורמציה
באמת לא מבין אותכם
וגם בתגובתו של אבנר קובלינר:
אדרי
אני חושב שמגיע לציבור הסבר יותר מקיף.
1 ) הועד אכן התפטר אך האגודה לא נסגרה.
2 ) הסמכות לסגור את האגודה או לחלופין לבחור ועד חדש היא של האסיפה.
3 ) אני סבור שכבר היום יש לסמן את התאריך לאסיפה ( גם אם היא מיועדת לאפריל).
4 ) גם אם הועד התפטר עד לאסיפה יש לו סמכות לפעול בשם האגודה.
5 ) אני חושב שיש עדין מקום לאגודה ויש עוד סיכוי להתאוששותה.
6 ) הציבור ראה בתקופה האחרונה עם סיום פעילות קובי "מרכז המידע " עד כמה פעילות זו ואחרות יכולות לתרום
לספורט שלנו.
7 ) חשוב לציין שיש מספר חברים שממשיכים לבדוק את האפשרויות לקיום הכלכלי של האגודה לטווח הארוך.
שבוע טוב
אבנר קובלינר
כמו שאמרתי, עמימות לא תביא לנו את השינוי, התקדמות ותוצאות בשטח, כן.
זו דעתי
ואם מישהו נעלב מדברי אני מתנצל מראש זו לא הייתה הכוונה.
אורי