כתב נושא: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח  (נקרא 24851 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #340 ב- : October 12, 2013, 06:48:54 pm »
אתמול טסתי חצי שעה והלכתי 40 דקות עד הכביש, היום טסתי שעתיים ועשרים ונחתתי 10 מטר מהכביש. לך תבין את הספורט הזה.
« עריכה אחרונה: October 12, 2013, 06:49:22 pm על ידי צחי רייל »
don't fly faster then your guardian angel

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #341 ב- : October 12, 2013, 08:12:01 pm »
אתמול טסתי חצי שעה והלכתי 40 דקות עד הכביש, היום טסתי שעתיים ועשרים ונחתתי 10 מטר מהכביש. לך תבין את הספורט הזה.
ופעם טסתי 45 דקות והלכתי 4 שעות....וגם חשבו שאני בג'נין.... :-\ (מרמת סירין לנחל תבור באותה טיסה הקשר לא עבד, הטלפון התקלקל..)
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #342 ב- : October 29, 2013, 12:44:15 am »
היום אחרי התלבטויות אדם ואני עלינו להר  הארי למרות המזרחיות וצפוניות הצפויות. כי למטה היו דרומיות פעם רכיב מע ופעם רכיב מז.
המשבונים למעלה נתנו לנו תקווה אבל לי לפחות לא שכנע כדי לפרוס. הצפונית היתה דומיננתי והאנאבטי לא היתה מספיק חזקה.בנתיים מניף והחופה מסתובבת לו מז עם רכיב צפונית.... או מזרחית נקיה במקרה הטוב.
פתאום משב דרומי מגיע, אדם מניף ויוצא. תוך כדי ניתוק, החופה מתקפל, ימין,  שמאל, טילטול. .. חופה 10מ  דרומית לעמדה, 5,6 מ מעל השיחים...
חופה שרוקדת מוזיקה של לי סייד ואדם מנגן בה. היה קצת מפחיד למרות שאני מכיר היכולות שלו. הוא  צועק לי "אל תמריא" כאילו שכבר הייתי רתום. ... לי היה משכנע לגמרי בלי הצעקה.
תוך 20 דקות כבר הייתי למטה איתו בעליה לכמון . ובעוד 10 דקות כבר באוויר בטיסה מרגרינה עד שהשלטר סגר כל עילוי.

תמיד שעלתי את עצמי כמה קשה להמריא ברוח גב.... ומה קורה בלי סיד. היום למדתי.
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #343 ב- : December 23, 2013, 07:29:45 pm »
זה התחיל כעוד יום של רוחות מזרחיות חזקות אז לא תיכננתי לרחף אבל לקראת שעה אחת בצהורים הרוח נחלשת רולי לא עונה בטלפון ( זה סימן טוב) מנסה את ליאור וגם הוא לא עונה אז אני מתחיל לנוע בכיוון הכמון. מגיע למעלה עמדה כמעט ריקה, מיכל מתכוננת להמריא ואני מרגיש בבטן את ההרגשה הזאת שמזמן לא טסתי ואני רוצה למהר ואומר לעצמי להאט.
פורס את המצנח ותוך שניות אני באויר.

טיסה בכמון יום שישי 20/12

 עכשיו זה כיף השקט והכל עולה מסתובב כשעה מעל ההר ולא מצליח לעבור את ה 700 מטר אז חוזר לנחיתה בעמדה הכל רגוע לקראת השבת והרעל שהצטבר לו בדם נמוג למספר שעות

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #344 ב- : January 11, 2014, 07:57:58 pm »
גם להודות בטעות צריך לדעת לעשות מהר, ומצד שני אם אתה בעמדה הנכונה אין מה לחכות יותר מידי.

בבוקר היו לבטים קשים מה עדיף תבור או הר הארי. מספר חברים אמרו שעולים לתבור כי לקראת הצהריים תכנס מערבית אבל נראה שהרוח עד הצהריים תהיה חלשה אז קיווינו שבהארי יהיה תרמלי לפחות.
כל הדרך ראיתי רוח דרום מזרחית על כל דגל או עשן והאופטימיות חגגה. השארנו רכבים למטה ועלינו.
כמו שהגענו לעמדה ראינו שהרוח למעלה היא צפון מערבית. יכולנו לשכנע את עצמנו שאולי היא תרד או תסתובב ושווה לחכות קצת, אבל הפעם אמרתי לחברה "לא נשארים פה שניה מיותרת, משאירים הודעה בווצאפ שאין מה לבוא לפה וזזים לתבור".

לתבור הגענו שהראשון שיצא נחת למטה והעמדה מלאה במצנחים וגלשנים. שגמרנו להתארגן הראשונים שהצליחו להחזיק היו בגובה המנזר. המראתי לפני רוב האנשים שהיו בעמדה בזמן שאני הייתי בעמדה של הארי.


טיסה של שעה, כשב10 דקות הראשונות בעיקר הורדתי חלודה ונזכרתי ביסודות הטיסה האקטיבית, אחרכך טיול נחמד לגבעת המורה וחזרה לשדמות דבורה.
don't fly faster then your guardian angel

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #345 ב- : January 25, 2014, 12:16:48 am »
מלמטה הר הארי נראה סגור בעננים אבל במערב כבר יש מספר חורים ואנחנו מחליטים לעלות ליאור רולי ואני ורכב נוסף של זלמן ועוד חבר. מגיעים למעלה עדין קודר ללא רוח וענן בגובה של 250 מטר מהעמדה. ליאור פרוש לצאת ואני מחליט לחכות לקרני השמש המתקרבים מהמערב. רולי וליאור ממריאים ומתחילים מלחמת השרדות בדרך למטה למנחת שזור התנאים משתפרים ושני החברה הבאים יוצאים וגם הם בדרך למטה אחירי 10 דקות השמים נפתחים אני ממריא ומטפס ל 1300 מטר עד בסיס הענן רוקד עם העננים ומחליט לצאת מזרחה טיסה קלה , רגועה עד אזור קדרים שם הרוח מזרחית אז אני פונה דרום מערב לכיוון נחל צלמון הרוח המזרחית מכוות אותי לאזורים ללא שדות נחיתה אז נוחת יזום בנחל צלמון
הסבלנות השתלמה והחיוך שב לפנים   

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #346 ב- : January 25, 2014, 06:29:54 pm »
 ועכשיו הסרט ......

טיסה בהר הארי אתמול יום שישי 24/1/14

נגיעה קטנה בעננים ביום של רוחות שקטות ועננים מחבקים וחיוך קטן  :)

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #347 ב- : February 22, 2014, 03:37:10 pm »
אחד הרגעים המרגשים בטיסות הוא כאשר אני נלחם לעלות, ואז כשמגיע הרגע הזה בו אני עולה מעל קו הרכס ונפרש מולי נוף חדש.

אתמול בטיסה מהר הארי מערבה נקלעתי למצוקת גובה ליד המצוק שלי חרשים, אני חושב כ 200 מטר מתחת למצוק. אני מחליט להילחם ולא לוותר. ואז מתחיל מאבק על כל מטר , עולה שלושה מטר ומפסיד אותם בסיבוב הבא, אחר כך עולה עוד ושוב יורד ככה אחרי כרבע שעה אני מוסיף כ 50 מטר בלבד. אבל לא מוותר, עכשיו הטיפוס קל יותר ובעשר דקות הבאות אני מצליח לעלות את ה 150 מטר שנותרו. אז מגיע הסיבוב הזה בו אני עולה 3-5 מטר מעל קצה המצוק ונפרשת לפני הרמה של הישוב חרשים. מעל המצוק כבר קל יותר לעלות והישוב החבוי ביער נפרש לרגלי.

אתמול היו שתי טיסות שונות באויר, טיסת הבוקר רכה עם הרבה ציפורים וטיסת הצהורים אויר פעיל עם טרמיקות קצרות אך בשתי הטיסות נחתתי בדיוק באותו שדה קטן ליד הכביש בין מג,דא אל כרום לדיר אל אסד.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #348 ב- : February 23, 2014, 07:10:48 am »
עכשיו הסרט  red_glider witch


Har Ari Feb 14 MOV


מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #349 ב- : April 06, 2014, 04:49:11 pm »
עוד רגע מגיע סופו של עוד יום של כיף ואני כבר בדרך לנחיתה בצידה המזרחי של הכינרת, ושוב עולה השאלה התמידית - מה הרוח למטה?

אבל היום כבר למדתי את הטריק. עוד כשחציתי מעל המים הסתכלתי על המים מתחתי, הם גילו לי את הסוד. או יותר נכון אדוות קלות ששטו בשקט מצפון מערב לדרום מזרח.

מתקרב לשדה הקטן ובשמיניות הרוח מרגישה דרום מערבית כמו בכל הטיסה. אבל הפעם לא יעבדו עלי (שוב), המים כבר סיפרו לי שבצמוד לקרקע הרוח צפון מערבית. בגובה 20 מטר מתישר לצפון מערב עוד בסחיפה קלילה ימינה ותוך שתי שניות מפסיקה הסחיפה והמהירות הקרקעית מתיצבת, ונוחת בול מול הרוח.


אז כדי שלא יעבדו גם עליכם, המים לא יודעים לשקר  ;)
« עריכה אחרונה: April 06, 2014, 04:51:09 pm על ידי צחי רייל »
don't fly faster then your guardian angel

מנותק צוק

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1307
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #350 ב- : April 07, 2014, 10:06:35 am »
אני הייתי ממש קרוב ליפול למלכודת באותו היום. מעל השדה הרגיל בצמח, באזור 100 מטר מעל הקרקע אני עושה שני סיבובים שלמים ורחבים ומסביר בידענות לנוסע על בדיקת כיוון הרוח, מקריא לו את המהירויות מהג'יפיאס, מבשר לו שננחת דרומה, ומתחיל שמיניות.

בגובה שלושים מטר הסברתי לו על הבדלי הרוח בגבהים השונים, ונחתנו צפונה...
אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה...

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #351 ב- : April 07, 2014, 04:20:16 pm »
אני הייתי ממש קרוב ליפול למלכודת באותו היום. מעל השדה הרגיל בצמח, באזור 100 מטר מעל הקרקע אני עושה שני סיבובים שלמים ורחבים ומסביר בידענות לנוסע על בדיקת כיוון הרוח, מקריא לו את המהירויות מהג'יפיאס, מבשר לו שננחת דרומה, ומתחיל שמיניות.

בגובה שלושים מטר הסברתי לו על הבדלי הרוח בגבהים השונים, ונחתנו צפונה...

בצמח יש דגלים ליד הכיכר הדרומית יותר. אפשר לראות אותם בקלות מ500 מטר ועם קצת קושי גם מ500 יותר.  ;)
(גם בהאון יש אגב)
don't fly faster then your guardian angel

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #352 ב- : April 17, 2014, 04:56:27 pm »
כך, אחרי יותר מ 20 שנה ברחיפה במצנחים. הגעתיי אתמול לראשונה לצניחה חופשית.
ההכנות והמטוס יותר מלחיצים מהצניחה עצמה. כאן אני קשור למדריך ואני צריך לסמוך עליו. אז מחליט פשוט לסמוך ושניה אחרי העזיבה של המטוס באה הנפילה הגדולה, החיוך צועק מאושר ובמשך דקה הרוח נושבת בי במהירות אדירה, השמיים רודפים אחרי אל עבר האדמה. ואז בגובה של כ 400 מטר ( לטעמי מאד גבוה, (אנחנו במצנחי הרחיפה הרי מתארגנים לנחיתה רק באזור ה 200 מטר ) המדריך פותח את המצנח , מגיש לי את מיתרי ההיגוי ואומר אוקי תגיע לבד לנחיתה....... אחר כך זה טיסה קצרה ובלתי מזיקה אל הנחיתה. כיף לא רגיל אבל קצר מדי
אין תחליף לרחיפה בה אני שולט על הזמן והכיוון. אז כבר מתגעגע למצנח שלי ומחר נצא לרחיפה !!!!

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #353 ב- : April 20, 2014, 05:42:14 pm »
אחרי כל טיסה אני יושב בבית ומנתח את הדברים הטובים את הטעויות לאן יכולתי ומה לעשות בפעם הבאה שיהיה יותר טוב , הכלים משתכללים ולצד הוידאו אני עוקב גם אחרי המסלול על ה GOOGLE EARTH . מכל טיסה אני לומד.
מסתכל עכשיו על הטיסה של לפני יומים , המראה קלה בהר הארי אחרי זה הרבה פיצוצים של טרמיקות אלימות עם אחרות רחבות, וכשהבנתי שאני לא עובר את ה 1300 החלטתי לצאת מעל שפר אני שוב ב 1200 הרוח מושכת לכיוון צפת ואני לא אוהב לעבור את נחל העמוד בין שפר לצפת אז מושך לאמירים בדרך לשם בסינק פראי אני מגיע ל500 נצמד להר אמירים ועול איתו שוב לגובה של 1100 הדרומית קוראת לי לטוס צפונה לצפת השמרנות אומרת לכיוון מזרח לכחל. אני מחליט על שמרנות ונוחת בכחל. אחרי הנחיתה אני רואה שלושה מצנחים שיצאו מהתבור והם מעלי במסלול לצפת וראש פינה. אני מקנא וחושב שאם הייתי רואה אותם 15 דקות קודם הייתי מצטרף .....

מנותק חיים אוסין - קרלוס

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 465
  • מין: בן
  • The art of letting go...
    • בלוג - נפאל
    • דוא
עיניים סגורות לרווחה
« Reply #354 ב- : April 24, 2014, 11:52:33 am »


צפונית מעל המגבלות. בדשא בנתניה, אני קורא כתבה בנשיונל ג'אוגרפיק ישן.
"בערך חמישית מהמוח מוקדשת להתמודדות עם העולם החזותי שסביבנו"

פתאום אני מבין את החידוד הנוסף שאני מקבל כאשר אני סוגר עיניים בטרמיקה.
אני מפנה אנרגיה לתפקודי מוח אחרים. תחושה מתעצמת.
כאשר אתה משתיק את האנליטי אתה נותן הזדמנות לתחושה לצמוח.

צד שמאל של המוח שאחראי על אנליטיקה מוריד פעילות וצד ימין לוקח, בונה פאזל משאר החושים ומייצר תחושה מתורגמת לתנועת גוף מתואמת עם הכנף.
פנדולום מושלם בתנועה מתואם עם הזרמים.
אינטואיציה בתנועה.

*

אני יושב עם סבסטיאן על שפת האגם. כתומים וורודים של סוף יום. דייגים חוזרים לחוף בסירותיהם. קול המשוטים מלווה שיחתנו חרישית.
אני עדיין לא מצליח להפנים את התאוריה לזמן אמת תוך כי טיסה. הבדל בין מיפוי טרמיקה לבין התמרכזות, נקודות ייחוס בקרקע, כיוון רוח משתנה, עוצמת רוח משתנה.
אני קוטף דשא ומספר, לועס עלה ומספר. מבטו של סבסטיאן הרחק מעבר לרכס, הולך לאיבוד בפסגות המושלגות.
"אקותה מוא, מון אמי" הוא אומר במבטא צרפתי כבד, מרים ידו ומצביע הרחק.
"אתה טס עם עודף משקל בראש. ההבנה תיספג תוך כדי טיסה. בטרמיקה, תן לעצמך לחוש. תחוש את הלחץ ותתמגנט אליו."
"סב... להתמגנט???"
"תן ללחץ לקחת אותך. תפגוש את הלחץ בלחץ תואם. לחץ מתגבר, תוסיף הטייה."
אני מסתכל עליו בשקט.
"יש לך סלט בראש. תנקה את הראש, תתמקד בתחושה ותראה."
"איך?"
"סגור את העיניים"
אני ממשיך להסתכל עליו.
"לך לך מעדת עמיתייך, טוס לקצה הרכס, תפוס גובה מעל קופסת החול שלך, וסגור עיניים."
אני בוהה בו.
" תוריד את כמות הדטה הנכנסת, תתפנה לך אנרגיה"
הוא מחייך. "אל תסתכל עלי ככה...צוללים יכולים להחזיק יותר זמן מתחת למים עם עיניים סגורות..."
"ומה עם לראות לאן אני טס?"
אתה לבד, נכון?
נכון.
אתה בתוך קופסת החול, נכון?
נכון.
אתה לפחות 1000 מטר מעל העמק, נכון?
נכון.
אז כל עוד אתה עולה, מה זה משנה?
או.קיי...

לך לשם, תהיה לבד, בין טוליקט לפגודה, בין הנחל לבית הספר,
מעל 2000, כשהוואריו מצפצף, סגור עיניים.
העולם שלך יהיה בנוי מתחושת הלחצים ואישור הוואריו.
כאשר העיניים נפתחות, תבין מיקומך ותפענח תנועתך.
סגור אותם שוב.
אל תאמץ.
תן לתחושה לצמוח ותן לרפלקס מנוהל הישרדות להתחלף בפתיחת עיניים איטית.
מבט סופג מציאות מאשש תחושה.
סגור עינייך עם חיוך.
תרגיש.
יחד עם התחושה, תפתח לאט את העיניים.
תסתכל, תספוג דרך המבט וסגור את העיניים באיטיות.
תן לתחושה לקחת שוב.
באיטיות, מסתכל על העולם מאחורי ריסייך, תן לתמונה להיבנות.







הערה:
"קופסת החול", איזור האימונים נמצא 10 ק"מ הרחק ממרחפים אחרים, מעל ריבוע של 3קמ על 3 קמ עם 1000 מטר מעל הקרקע. כמובן, רזרבי.





מנותק nir.rbh

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הכינוי שלי בלאק אנד דקר
  • *******
  • הודעות: 56
    • דוא
בעניין:
« Reply #355 ב- : April 27, 2014, 10:12:41 pm »
דמינו את התמונה הבאה: מבוא חמה בגולן מעל הכינרת. אני תופס גובה עם הכנף האהובה שלי והנוף נפתח מהתבור עד דמשק בערך.
מאות מטרים מעל לרמה שכבר נראית כמו שולחן טופגרפי ערוך בשדות, הכינרת פרושה למטה וסיסים תופסים באויר חרקים שהזרמים החמים מביאים.
אני רואה ענן כבשה צמרירי צומח, שמוכיח שתחתיו יש תרמיקה נאה שבדיוק מתפתחת. אני לוחץ על הספיד סיסטם וטס לכיוונו.
הרוח מורחת את התרמיקה, אז עדין אני צריך לחפש אותה בשמיים...
מבטים מחשבים סביב לחפש איזה רמז ואז אני קולט אותו; עיט גדול ויפה שטס גם אליה. יש לי מורה דרך!
אנחנו משתלבים בה יחד ועולים בספירלה מסונכרנת היטב.
הוא כמה מטרים ממני מסתכל לי בצבעוני של המשקפיים וככה אנחנו עולים במעגלים, כמו שני אינדיאנים סביב האש לתחתית הענן, נזהרים שלא להסתבך זה בזה.
אההה... תענוג עילאי!!
הענן מתפוגג. נגמרה התרמיקה והוא ממשיך לבאה, ואני לא מצליח להדביק אותו בטיסה נגד הרוח...
לדעתי הוא היה יכול קצת לפרגן ולהמנע מהמבט המזלזל החד שלו. 
שעה אחכ למטה גיליתי ששכחתי להדליק את המצלמה. יום מטורף (-:

Sent from my Nexus 5 using Tapatalk

מנותק חיים אוסין - קרלוס

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 465
  • מין: בן
  • The art of letting go...
    • בלוג - נפאל
    • דוא
בעיטה בראש בזכרון
« Reply #356 ב- : June 09, 2014, 02:26:00 pm »
צוק... בוצע.

היא ליידי, היא זונה, הטאלה שלי.
היום, יצאנו לטיול ראשון לאחר תקופת היכרות ברכס.
זכרון, לקראת אמצע יום. דרומית עם הפרשי משבים נכבדים.

אני יוצא אחרי אבי שאול שיצא אחרי שימי שיצא אחרי בני שיצא אחרי איתן ועוד שניים.
האוויר בועט. עד 400, מכבסה. מעל 400, לפעמים, פגז ב6 מטר לשניה.
אני מתנדנד באיזור הזה, מאבד גובה מהר יותר משאני מרוויח אותו וחוזר למכבסה.

בחזרה לרכס חוצים אותי שלושה נשרים גדולים, במעוף נקי, בגלישה מתחת לגבעת עדן לכיוון חוות הברון. "וואו".
רגע של "וואו" בתחושה המצטברת שאני לא נהנה כבר מהמלחמה הזאת לשרוד באוויר. וורסיות שונות של משפטים מוליכי נחיתה מתרוצצים לי בראש.
אני מתברג על משהו מעל היער ומעלי חוצים הנשרים חזרה צפונה. הגדול מביניהם חותך על עבר החממות. אני עושה כמה אסים הכרחיים לצבור גובה, חוצה את חוות הברון צפונה ויוצא אליו.
הוואריו עדיין על שקט, אני טס עם לחץ קל על הברקסים, סוחט עילוי על מינימום סינק ומשחרר ברקס נגדי בסיבוב. הנשר מוריד אליי מבט. קשר עין. נשר גדול שאינו מבייש את אחיו מההימאלייה. נשר זקן. שניית הקסם חולפת ואני חוזר להיות סדין במכבסה.
"אתה טס רכס" מהדהד לי קול בראש.
"הקטע עכשיו הוא לא למקסם בזרם עילוי אלא להישאר בתוכו" זורמת לי המחשבה בראש.
"אתה טס בראש של אוויר עדין בתנאים אלימים בהרים!"
האחרונה הזו הופיע בצעקה עוצרת נשימה.
שקט מסביב, ומשמאלי, לידי, מרחק של מטרים ספורים ממני, נשר מרהיב מעופו.
לשניה, אנחנו טסים זה לצד זה.
חסרות לו נוצות. חום שחור עם צוואר אפור, דומה לצוואר צב.
כעבור שניה הוא פונה שמאלה, מהדק את הפניה ועולה מאחורי.
"אתה טס רכס!" חוזרת המחשבה, הפעם כזרם מים צוננים. אני מתעורר אל תוך המציאות, דוחף קצת ספיד סיסטם והכנף חותכת את האוויר כמו סכין גילוח. בהשוואה, עד עכשיו הייתי עם סכין כסף לחמאה מהסט לחג של סבתא רבא חנה. אני מדליק את הוואריו והוא מזמר לי בחזרה. משיכה מימין, אני זורק את עצמי עם ברקס מלופף לצלעות והוואריו צוהל. המעוף הופך לריקוד ואני מענטז לי בתוך הזרם ל700.
מתחתי, יובל, הפרטנר שלי לטיסה, פורס קוברה.

הקרוס, לצערי, הרבה פחות מעניין. נחתתי בבת שלומה.
איך אומרים?, "תמיד יש מחר".
"רק עכשיו הוא התמידי" מהדהד קול...


לילה טוב,
קרלוס

מנותק חיים אוסין - קרלוס

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 465
  • מין: בן
  • The art of letting go...
    • בלוג - נפאל
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #357 ב- : July 09, 2014, 10:08:03 am »
מצאתי בבלוג שלי...

גיליתי את הטיסה בתרמיקות. טסתי לצד אלופים ולמדתי מהם. נשרים, עיטים ואלופי עולם אנושיים חלקו אתי את השמיים.

נרשמתי לקורס גובה וקורס טרמיקות. למדתי יחד עם שותפים לתשוקה. הרגשתי כמו ג'ונתן ליווינגסטון השחף. דחפתי עצמי למגבלות שלי, והרחבתי את האפשרויות. למדתי לשחרר, לתת לאינטואיציה להוביל. זה לא היה קל, זה לא היה פשוט, זה היה מתסכל וזה היה מדהים. הגעתי למקומות שלא הייתי יכול לחלום עליהם. למדתי לראות עם הלב. באותם רגעים בהם הצלחתי לשחרר, להשקיט את המוח ולזרום עם האינטואיציה, הרגשתי שאני בהילוך איטי, שהגוף והידיים עושים את שלהם, בזמן שאני צופה במרחבים, סופג את המרחב ונספג בתוכו.

קראתי את כל הספרות המקצועית שיכולתי למצוא. הספרים של דניס פייגן ובורקהרד מארטנס הפכו לדפי גמרא עבורי. הגעתי למדינה בודהיסטית בה לכולם ברור שאלוהים נמצא בתוכך. הדרך אליו בטיסה הולכת יד ביד עם השביל להארה פנימית בבודהיזם. ההשלכות של תובנות הטיסה נגעו שוב ושוב בחיי. הדרך הנכונה לטוס היא הדרך הנכונה לחיות. תגיע לנינוחות, זרום, תרגיש, תסתכל עם הלב.

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #358 ב- : July 27, 2014, 07:49:39 pm »
זה לא תמיד כזה פשוט להעריך לאן ובאיזה גובה תגיע בגלייד באוויר פעיל ...

את התרמיקה של כפר תבור עזבתי ב1200 אבל ישר מולי ראיתי את רולי מטפס יפה. את התרמיקה של רולי עזבתי בדיוק מעל מאגרי שרונה (AKA המאגרים של יבניאל) ב1500.
שעזבתי את התרמיקה חשבתי לי "טוב מפה יש לי גלייד קל להאון", אחרי כמה שניות נכנסתי ל5- וכבר התחלתי לחשוב "שיט נקווה לעבור בכלל את אלומות בקצב הזה", ב1300 יצאתי מהסינק והאופטימיות חזרה. את שאר הגלייד עשיתי באוויר מחותחת אבל בין 0.5- ל0.5+, להאון הגעתי ב1200  :)
« עריכה אחרונה: July 27, 2014, 07:50:44 pm על ידי צחי רייל »
don't fly faster then your guardian angel

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #359 ב- : August 02, 2014, 06:55:07 pm »
יום של טרמיקות קיץ עם רוח חזקה, אחרי שעה וחצי של משחקים עולה ויורד מ400 מעל העמדה עד 100 מתחת לעמדה. אני מתאמן לעצמי בהרגשת הטרמיקות, ורוב הזמן אכן בין שנים או שלושה המצנחים הגבוהים. אז בא סינק כזה שאני לא מוצא שום טרמיקה והכל יורד. אז יוצא לכיוון שדה הנחיתה למטה, קצת מאכזב. הרכב למעלה והיו הרבה אפשרויות לנחיתה למעלה. האם שגיתי בתכנון הטיסה? אבל צריך להתקדם עם התנאים שיש. מגיע בגובהשל כ 250 מטר מעל השדה ומתחיל בשמיניות לאבד גובה. כ 80 מטר מעל השדה טרמיקה קטנה ( +1 -+ 1/2 ), ונגד ההיגיון אני עשה 360 מעלות ומסיים בשלושה מטר גבוה יותר אז ממשיך בסיבוב, עדין שומר על קשר עין עם נקודת הנחיתה. עכשיו זו כבר טרמיקה ואני מסתובב בה אחרי עוד שלושה סיבובים אני כבר הוספתי כ 60 מטר ואני נועץ את שיני בטרמיקה. עכשיו עולה בסבלנות והקצב עולה, מתקרה בתוך הטרמיקה למדרונות והקצב עולה. מתייצב על +3  וכך מגיע ל400 מטר מעל מבוא חמה. עכשיו כבר הכל קל. ואני מגיע מזיעלנחיתה למעלה. היתי בטרמיקה זו כ 25 דקות.
כנראה שאסור לאבד תקוה .