טוב. מילות סיכום:
עודד ועבדכם הנאמן נפגשו בסביבות 9:30 בצומת הלידו. בעשר הגיע גם גבי והשארנו שני רכבים בשדה הנחיתה.
עולים למעלה, בעמדה משבים נחמדים, פעם קצת מצפון, פעם מדרום. לא יותר משמונה קמ"ש... מספיק בדיוק לאחורית זריזה.
מתארגנים, ממריאים. תרמיקות חלשות יחסית. וקצת צרות. עם קצת עקשנות לעלות מעל הרכס היה אפשר לשרוד בין הסייקלים. הטיסה נעה בין -100 ל +200 מעל העמדה. בשלב מסויים עודד נעלם מן העין - וטס צפונה לאורך המצוק (עודד יספר לאן הוא הגיע) ואז מגיעים לעמדה החבורה המנצחת - חברי הוועד היוצא אדרי משה וניר ארואסטי ואיתם אבי שאול וניר אלטשולר. אדרי ואבי יוצאים ומצטרפים אלינו. מסתובבים ביחד על תרמיקות ליד הפטמה של מנו

... בסייקל נמוך אדרי מוותר ויוצא לנחיתה, כמה דקות אחריו גם אבי. אחריהם גבי. פתאום עודד מגיע חזרה מצפון - נלחם נלחם ונוחת למעלה מרחק הליכה מהאוטו. אני כבר 100 מתחת לעמדה, מנסה להציל את הטיסה כדי לעשות SAT במקום הנמוך בעולם. כמה דקות של מלחמה ואני 80 מעל העמדה, עושה שלום לזוג שוטרים שצועקים לי "בוא לכאן בוא לכאן". יוצא מעל שדה הנחיתה, מוודא שיש עדים ל SAT (ארואסטי מאשר בקשר) הפעם הביצוע היה טוב יותר, פחות אנרגטי ויותר מבוקר. שלושה סיבובים בתרגיל, עוד שניים בספיראלה ויציאה נקייה.
יופי.
אחרי נחיתה למטה אני מציץ בואריו, שעה וחמישים בנוף המדהים של ים המלח. SAT מעולה לקינוח. זהו - אפשר להתחיל שנה אקדמאית

חברה, תעלו תמונות שיהייה לי טפט למחשב לשנה הקרובה...