לכל קהיליית המרחפים שלום רב !
ביום שלישי, החג השני של סוכות, נסעתי לזיכרון.
בעמדה היו כל המרחפים הקבועים של זיכרון, וגלשנים. החברה מהקהילה יוצאי חבר העמים, כרגיל, בין הראשונים להגיע.
לאחר נחיתה למטה, יצאתי לנסיון נוסף. בתרמיקה די חזקה, אך שטוחה לחלוטין, הצלחתי לגרד יציאה לכיוון מזרח בגובה של 450 מ' מעל ההמראה ובעילוי של +1 עד +0.5 כאשר חלק מהסיבוב בכלל היה בסחיפה בסינק.
לא הצלחתי להתחבר ליום הזה, ונחתתי בסמוך מאוד לקיבוץ רמות מנשה.
מרחק הליכה ברגל אל תוך הקיבוץ ואני מקבל טלפון מגרגורי גורניצקי שנחת בסמוך למינהרות החצובות של תוואי כביש 6 החדש.
סיכמנו שניפגשים בכניסה לקיבוץ. אני הגעתי ברגל, גרגורי בטרמפ אל תוך הקיבוץ ומשם לשער ברגל. .
בדרך לאסוף את גרגורי, היו אנדריי בנדרסנצ' ואדרוי בדיקוב וגיורא ברכב קטן עם כל הציודים.
גרגורי, שהיה איתי יכל לעזוב אותי במקום ולנסוע מחוסר מקום... אבל..
במקום זאת, באופן חד משמעי , הוא אמר לי שהוא **מפנה את המקום שלו באיסוף עם החברים שלו שבאו לאסוף אותו** שולח אותי איתם חזרה לעמדה בחוות הברון ורק אז הם יבוא לקחת אותו, הוא יחכה !!
אני לא יודע מה לאמר לכם, חברות וחברים !
אולי אתם לא מבינים את הקהיליה הנפלאה הזו של עולי חבר העמים, אולי לא נוצר חיבור בינינו לבינם שיביא סוף סוף אותם לחיקינו ויסיים את הבידוד המסורתי שלהם מאיתנו..
אני יודע לאמר לכם רק דבר אחד עליהם,, הם הטייסים הטובים שבינינו, הם מלוכדים, הם עם מנטליות שרק כדאי לנו לקנא בהם, והם חברים אמיתיים ועמיתים נפלאים לספורט שלנו.
אני רוצה לאמר תודה גדולה והערכה
לגרגורי גורניצקי, (חניך של רומן)
לאנדריי בדיקוב
לגיורא (שיורה)
ולאדרי בנדרסנצ'
שהצטופפו חזק חזק ברכב עם כל הציוד של כולם והעלו אותי ואת גרגורי (שלא הסכמתי לעזוב אותו שם) חזרה לעמדה בזיכרון...
הגיע העת להיפתח חברות וחברים..
ומגיע לחברה יוצאי חבר העמים - חיבוק הכי ענקי מכולנו והם חלק מאיתנו
בגבהים
שימי