מתוך מאמרו של איתמר נוינר
ביזיוןלא היתה כל אנדיקציה לסערה המתקרבת כותב איתמר , אולי חוץ מהקושי לרדת .
"
עכשיו אני מלקק את הפצעים, למזלי לא פצעים בגוף אלא רק פצעים לגאווה, מייסר את עצמי שנתתי לאירוע כזה לקרות, ובעיקר שואל את עצמי איך הייתי יכול להימנע מזה. המשב שהעיף אותי לאחור היה המשב הראשון בסערה. לא הייתה שום אינדיקציה על העומד לקרות, חוץ - אולי מן החִתחוּת החזק והקושי לרדת. השדה שבחרתי היה גדול, עם עשן שסימן לי רוח קלה ויציבה. את ה'אֶסים' לפני הנחיתה אמנם עשיתי מעל הבתים, שטח בהחלט לא מתאים לנחיתה, אבל בצרפת כמעט תמיד עושים כך, ואחר כך גולשים לנחיתה בשדה המיועד
"
אז הנה חידה לבוגרי הקורס מה באמת קרה שם, איך ניתן היה לזהות את המצב
מדוע היה החיתחות החזק , מדוע היה קושי לרדת וכיצד צריך היה
לפעול ?
רמז : המקרה של מיקי ויסילובסקי בחות רונית עליו דיברנו בשיעור השלמה קשרו גם למקרה הר מד ראלי .
חות רונית 15 במאי 0700 בשנת 2008הסערה מול פורט סעיד בערב ה 15 במאי שעה 0000 בלילה בברכה
נתי