אני מקבל את הביקורת של איתי באהבה ומנצל את ההזדמנות להכות על חטא.
פעלתי לא נכון וכנגד כללים אשר הנחו אותי בכל שנות הטיסה שלי.
הארוע של יום שישי הווה תזכורת מצלצלת לחזור אליהם.
חוק ברזל: ההחלטה לטוס היא שלך ורק שלך. שיקול הדעת הוא שלך ורק שלך.
יתירה מזאת, אם אני לא יכול להניף לבד, אני לא ממריא.
הטעות שלי הייתה בהעברת שיקול הדעת ממני והלאה. זה מפתה מאוד כאשר מישהו שאתה סומך עליו אומר לך שזה בסדר. הדבר נכון במיוחד כאשר אתה נמצא עם מקצוען על. ביום שישי אני וויתרתי על כל ההליך. אני אפילו לא הנפתי את הכנף. את שיקול הדעת לקחתי חזרה כאשר ביטלתי את נסיון ההמראה והקרסתי את הכנף.
טיסה בטוחה מתקיימת כאשר יש התאמה בין רמת הטייס לבין 1)הכנף, 2)העמדה ו3)התנאים.
כאשר אני עושה צעד מעבר לתנאים הסטנדרטיים, אני רוצה להחזיק שניים מתוך שלושת המשתנים קבועים, תוך הגדלת מרווחי הבטחון, וברמת מודעות גבוהה לעצמי ולסביבה.
(אני בודק כנף חדשה בעמדה מוכרת ובתנאים אופטימליים, טיסה בעמדה חדשה עם כנף מוכרת ותנאים טובים וכו.)
מנטרה שעוזרת לי מול פיתוי היא שאני רוצה לטוס הרבה יותר מאשר לטוס עכשיו.
שלכם,
חיים אוסין
נ.ב.
מבלי לגרוע מכל הנאמר לעיל, המידע שהגיע לאיתי לגבי האירוע אינו מדוייק. גלשנים יצאו לפני ואחרי נסיון ההמראה שלי. הרוח הייתה חזקה, אך לא 40 קמ"ש. המצב בשטח יוגדר נכון יותר כ"גבולי". אני מאמין שטייס מנוסה (וללא "חלודה") יכול היה להמריא, ולחדור.(כאשר משקל הטייס בשלישי העליון של טווח המשקל של הכנף)
מצבים גבוליים, כמובן, הם המצבים המסוכנים ביותר. הסכנה היא בפער בין התפיסה הסובייקטיבית לבין המציאות. במצבים גבוליים פער קטן בתפיסה, יכול להיגמר באסון.
ולבסוף, סיפור יום שבת, עם מבט על בטיחות.
נסעתי למבוא חמה על מנת לבדוק כנף חדשה בתנאים תרמליים. טסתי איתה קודם לכן בנתניה. טיסה ראשונה בשבע בבוקר. המראה עם בריזה עדינה וטיסה בעיקר על עילוי רכס. נחיתה ראשונה ללא רוח (כמעט) לאחר כשמונה שנים. באיזור השעה תשע, כולם התקפלו לתבור לביצוע קרוס. לא עמדתי בפיתוי ונסעתי גם אני. בצמח, ארנון התקשר אליי לדרוש בשלומי, ומשסיפרתי לו שאני בדרך לתבור, המליץ שאחזור למבוא חמה. העמדה בתבור תהיה צפופה. חזרתי, ואת הטיסה השנייה בצעתי לקראת הצהריים. אף על פי שהייתי 170 מטר מעל העמדה, החלטתי לנחות למטה. (לא בדקתי את שדה הנחיתה למעלה) בדרך למטה לשדה הנחיתה נתקלתי במערבולות והחלטתי להיכנס לנחיתה בשדה רחוק יותר, אך ירוק יותר ורגוע יותר. (מאוחר יותר שמעתי על dust devils באתר הנחיתה)
מסקנה אישית: אני חוזר לספסל הלימודים!