חברים יקרים - הגיע הזמן לבדק בית !

[יוגב ברנדט]

כולנו הגענו לספורט הזה במטרה משותפת של הנאה וחברותה.

כולנו רוצים יותר מכל, להגיע הביתה בריאים ושלמים.

אז איך קרה שלאחרונה נהרג מרחף ונפצעו עוד רבים אחרים מחברינו??


הגיע הזמן לבדק בית !!  הגיע הזמן שכל אחד יקדיש לנושא מעט זמן יקר.

1. חשוב על התחומים שבהם תרצה להשתפר - הנפה אחורית/קידמית, עזיבת ידיים, ריסון המצנח בטרמיקות, נחיתה ועוד.

2. הזכר במספר הפעמים בהם לקחת סיכונים שלא לצורך - פניה קרוב להר, יציאה ברוח חזקה, טיסה על מצנח שלא עבר בדיקה ועוד.

4. חשוב כמה פעמים העירו לך על החלטה שקיבלת (גם אם לדעתך קיבלת את ההחלטה הנכונה).

5. בקש פידבק מחברים, דווקא לגבי היבטים שלדעתם עלייך להשתפר.

6. אם מספר מרחפים החליט לא לצאת לטוס, שאל את עצמך מדוע...גם אם הנך ברמה מתקדמת מהם.

7. החיים שלך, זה המצנח שלך - האם הוא מתאים לרמתך (גם לדעת אחרים) , בדיקת ציוד, בלאי, רזרבי.


לרוב התאונות סימנים מקדימים - תחושת ביטחון מופרזת, רמת טיסה טובה, קבלת החלטות שאין בהם מחשבה מעמיקה ועוד.

ברוב המקרים, אנו שומעים בשקט בשקט, שהכתובת היתה על הקיר.

אז איך דווקא המרחף שנפגע לא ראה את הכתובת שעל הקיר? הרי היא היתה שם..לדעת כולם.
אולי בגלל הוא מתכחש לה ומעדיף לחשוב שהוא טוב יותר, לו זה לא יקרה, הוא חייב להוכיח ש...ומה יגידו עליו אם...

ברוב המקרים, לומדים את הלקח ומסיקים את המסקנות..רק בדיעבד, לאחר פציעה. אין זה מיותר??

חברים יקרים, למענכם, למען משפחתכם, למעננו, חפשו את הכתובת שעל הקיר !

[liav]

יוגב שבוע טוב!!!

נניח שמי שקורא את הדברים שנכתבו כאן, רוצה להשתפר, איפה ניתן לעשות זאת?

ולמה הרמה של הטייסים היום, לא ברמה מספקת עמ' לא לסכן את עצמם וסביבתם?

אני חושב שצריך להתחיל בראש ובראשונה בבתי הספר לטיסה שגובים כסף עבור לא יותר מהתנסות בתחום עבור החניכים!

לאחר מכן כדי לשמור על הכשירות לקיים ימי עיון ואפילו טסט לחוזרים אחרי תקופה מסויימת.

מי שלדוגמא למד בקיץ יכול לטוס בחורף ולהפך?

מנסיוני בצניחה חופשית יש נוהל ברור שמי שלא צנח מעל 3 חודשים יבצע אימון ריתמה ממושך יחזור על תאוריה ולאחר מכן יצנח בליווי מדריך
שים לב רק 3 חודשים!!!

אדרי התחיל יפה בערב בטיחות, לדעתי צריך להמשיך על בסיס חודשי לרכז את כל המקרים וללמוד מהנסיון שנצבר בקירבנו.

2 המקרים האחרונים יכולים להיות המרצים הראשונים בערב זה!!

שבוע טוב לכולם, ועונת מעבר מהנה ובטוחה

[עמית דונסקי]

הכתובת הייתה ונשארה רשומה על הקיר.
זכורה לי היטב האסיפה בה הוחלט על החזרת מנדט האגודה לטיפול בנושאי הרישוי, אל רשות התעופה (אז: מנהל התעופה האזרחי). דה-פקטו, חדלה אז האגודה מלבצע את התפקיד החשוב ביותר אשר לשמו הוקמה.

זכור לי גם, שאמרנו כי הרשות תיקח על עצמה את הטיפול בתחום לאחר התאונה הקטלנית הראשונה. זה לא קרה.

בהכללה גסה, אפשר לאמר שאנחנו עם שאינו מספיק בוגר לתפקד ללא מנגנון אכיפה עם שיניים. זה מלווה אותנו כעם במאקרו, ואת המרחפים כקהילה, במיקרו.

צר לי להיות נביא זעם, אך המציאות מוכיחה בדרך הקשה את התיאוריה:
לא יהיה מנגנון רישוי ואכיפה מסודר; ימשיכו אנשים לשלם בעצמותיהם במקרה הטוב, ובחייהם במקרה הרע.

[ברק]

ליאב שלום,

נראה לי שלא קראת, ואם קראת אז לא הבנת את מה שכתב יוגב.

אין כאן צורך בשום בית ספר, או אגודה או כל בלה בלה אחר.אתה צריך לקרא את רשימת השאלות של יוגב ולענות לעצמך.

לא מדובר על ללמוד ולהשתפר - מדובר על רמת הסיכון שאתה לוקח, בהתאם לרמת הטיסה הנוכחית שלך.

יש יותר מידי אנשים שטסים בתנאים שלא מתאימים לרמתם, או שטסים ברוח חזקה מידי (אורי חמו ויורם אגמון, למשל) שלא מתאימה לרמתו של אף אחד!, או שסתם עושים שטויות כמו תרגילי "אקרו" ברכס.

בספורט שלנו תמיד יהיו תאונות, אבל כמות התאונות בזמן האחרון זה פשוט טרוף.

ברק

[liav]

ברק!

לא צריך לקרוא כדי להעביר את המסר שאני מנסה להעביר!!!

תתיחס לתוכן.

[צחי רייל]

ליאב ברק צודק.

אי אפשר ללמד הכל בקורס. הקורס נותן לך את הבסיס להמשיך וללמוד, גם מי שטס מעל עשר שנים ועשרים עדיין לומד. מי שחושב שאין לו יותר מה ללמוד חייב להפסיק לטוס מייד!

עיקר הבעיות הן לא מחוסר ידע אלא מעודף ביטחון עצמי כשמרחף חושב שהוא יודע וטס ברמה גבוה יותר ממה שהוא באמת.

ההבדל מצניחה חופשית שאצלנו אפשר לבחור את התנאים לטוס בהם או יותר נכון אפשר לבחור מתי לא לטוס, בצניחה חופשית יש רק סוג אחד של תנאים (נפילה חופשית).
אתה צודק שיש אנשים שטסים עם מרווחים גדולים בין טיסה לטיסה וממשיכים להתנהג כאילו שהם בשיא הכושר. כושר טיסה הוא כמו כל סוג אחר של כושר אם אתה לא מתאמן הרמה שלך יורדת אבל האגו לא נותן לאנשים להתיחס לעצמם כמי שרמת הטיסה שלו ירדה ממה שהייתה פעם.

המלצתי לכולם למלא לוגבוק של שעות הטיסה, לפי כמה שעות אתה עושה בשנה אתה יכול להעריך אם אתה שומר על כושר או לא, ממש כמו ששחיין ששוחה 5 שעות ביום יהיה יותר בכושר משחיין ששוחה 5 שעות בחודש.



אני חושב שכל אחד מאיתנו צריך להזכיר לעצמו שהדבר הכי חשוב שאתה יוצא ליום טיסה זה לחזור הביתה בריא ושלם, לטוס,ליהנות,להגיע גבוה,להגיע רחוק ולהוכיח לכולם שאתה הכי טוב הם משניים.

[שלמה ניסן]

שבוע טוב ילדים\חברים\טייסים\מרחפים

יש לכם דוגמה טובה איך ומתי לא לרחף
הייתי ברכס בנתניה,בארסוף ובמבוא-חמה לא ריחפתי
אני לא רחפתי כמעט שנתיים-נו אז מה יכול להתאפק עוד זמן נוסף
לפני כחודש וחצי בעמדה בנתניה נסיתי לרחף
נירתמתי היכנתי את המצנח וביקשתי מ-שימי לסייע לי ביציאה
לא רק ש-שימי סייע לי אלה הוא הניף לי את המצנח וסייע לי לצאת
בנחיתה קיבלתי עזרה במשיכת הברקסים ונחיתה על רגל אחת
הכל עבר יפה טיסה טובה מאוד אבל אבל אחד גדול
קירקעתי את עצמי מאז וזה לא מפריע לי עד אשר אני יחלים עם הרגל ובכלל
רוצה להגיד שאני מחזק את מה שכתב יוגב וטוען אנא ריחפו בביטחה וחזרו
הביתה בשלום.
יותר מדי תאונות לאחרונה, ריחפו להנאתכם ולעצמכם ולא לאחרים, לימדו את מגבלותכם,
את התנאים ,הכירו היטב את המצנח שברשותכם, שימעו לאחרים,ראו אחרים באתרים,
תשאלו שאלות לפני ההמראה,מינעו חיפזון וחרמנות לטיסה(גולדי-אבי),

מי שזוכר את הפציעה של קוסטה-אסרתי עליו לטוס בארסוף לאחר שעזבתי הביתה
הוא יצא על דעת עצמו-יום שישי אחר"צ ואמיר מליק התקשר אלי ואמר
לך לבקר את קוסטה בתל-השומר הוא עם יד שבורה וחוליה בעמוד השידרה.
הבחור הפסיק לטוס.
אז אנא בדק בית אישי של כל אחד ואחד
כשאין תנאים לא טסים(בשבוע האחרון לאורך הרכס רוחות צפוניות ובכל יוצאים לטיסה למה?)
אל תגידו לי זה לא יקרה
זה יכול חלילה לקרות לכולם
תפנימו את דברי יוגב
טיסות בטוחות
הכפרי המתאושש

[אורי שמיר]

יוגב,  כל הכבוד על העלאת הנושא
לדעתי המושג בדק בית הוא בעיתי מאחר ואין כל גוף המאגד את תחום הרחיפה בישראל מבחינת: רישוי, משמעת ואכיפה.
גם אם תעמוד על הראש ותבצע בדק בית,  בשיטה הנוכחית שבמצבה" איש הישר בעיניו יעשה" לא תוכל לבצע סדר בענף.

עמית דונסקי ידידי,
נכון הוא שהחזרנו את המנדט לנושא טיפול ברישוי מצנחי רחיפה לרשות וכזכור לך אני הייתי אחד מהקולות החזקים יותר בעד הנושא.
אבל, מעולם לא אמרנו שאנחנו מתיחסים לתאונה הקטלנית הראשונה כמאיץ לרישוי מצנחי הרחיפה בישראל אבל,היתה לנו תקוה שכך יהיה במיוחד לאחר דבריו של ראש הרשות דאז אודי זהר שהיה חדור מוטיבציה לסיים את העניין תוך מס חודשים.

לצערי ואולי גם לצערכם,  רשות התעופה לא עושה דבר בעיניננו   ומשרד התחבורה האחראי על הרשות גם לא מתקצב את הרשות על מנת לעשות סדר.
למה צריך תקציב?  
על מנת לפקח ולרשיין את בתי הספר.
על מנת לרשיין טייסים.
על מנת לרשיין מכוני בדק לבדיקת הציוד.
על מנת לבצע אכיפה באתרים
ועוד הרב דברים שמה שמזיז אותם זה כסף.

העניין הוא, שמשרד התחבורה לא מעוניין לתקצב את הרשות בסכום הדרוש כדי לפתור את העניין.
והרשות מבחינתה לא זזה ממקומה כל עוד אין חוק (חוק טייס)  המגדיר בצורה המתאימה לתקןפה את ה Lite Sport Aviation (כן חברים , לא רק אנחנו בבעיה  יש עוד כמה עוסקים בתחום שהם בבעיה דומה)


בשנים האחרונות צברתיי עשרות שעות של דיונים מול הגופים הללו (רשות התעופה על שלל מנהליה, קלוב התעופה ראשיו והיועץ המשפטי שלו וכמובן גם מנכ"ל משרד התחבורה והיועצת המשפטית שלו )  הסיכוי שיהיה סדר בענף זה שואף ל 0.  בערך כמו הסיכוי שאם נעשה בדק בית ונגיע למסקנות  נוכל לשפר את המצב!!!

אז מה עושים?
א'  לא עושים כלום וחיים בגן עדן של שוטים, שהרי לנו זה לא יקרה?!!
ב' מפציצים את העיתונות, רשות התעופה וראש הרשות בפרט,  שר התחבורה  ומנכ"ל משרד התחבורה, במכתבים הדורשים מהם לבצע סדר בענף הזה.

אני כבר צופה את התגובות של חלק מהחברה שיאמרו למה להעיר מתים?   ואני אומר עדיף להעיר מתים מאשר למות בעצמך!!!

 לפני חודשיים כתבתי כתבה בפורום תחת הנושא :  מי הבא בתור ומי בתור הבא  האמירה הזו הייתה רצינית מאד .  שימו לב: בחודשים הקרובים מזג האויר יהיה לא יציב כמנהגו בעונת מעבר מידי שנה  אם החיים שלכם באמת חשובים לכם,  תפקחו שבע עיניים ותפעילו שיקול דעת בטרם אתם ממריאים.

זו דעתי

אורי שמיר

[יוגב ברנדט]

אני מסכים שמקום האגודה כגוף אוכף ומרשיין חשוב ביותר.

אבל.... לא משנה כמה תאכוף, תרשיין, תעיר ותצעק.

תמיד ישאר בידי הטייס תחום אפור רחב מאוד של קבלת החלטות והפעלת שיקול דעת אישי. ולתחום הזה אני מתייחס שאני מבקש לעשות בדק בית.

זה תחום שבו כל אחד מחליט האם לנסות ולדחוף את הקצה עוד טיפ'לה...או לוותר על טיסה וללכת לנגב חומוס עם החברים.

לדעתי, אפילו החומוס בצ'רקסית טעים יותר מהמרק בבית חולים רמב"ם...אבל זאת היא רק דעתי.

וליאב...שאלת איך ניתן להשתפר. הצעד הראשון הוא להבין שאתה צריך להשתפר, גם אם אתה חושב שלא (ויש הרבה כאלה שחושבים שהם לא צרכים, הצעד השני הוא להבין היכן אתה צריך להשתפר והצד השלישי הוא יישום של תירגול מתאים (לפעמים התרגול הוא בכלל מנטלי ולא פיזי...כמו ההבנה שאתה לא ציפור).

ודבר אחרון...חשוב לכבד דעתם של מרחפים שבוחרים לא לטוס. ולא משנה מה תהיה הסיבה. יתרה מכך, צריך אפילו לפרגן להם.

טייס אמיץ הוא לא זה שביצע טיסה כנגד כל הדיעות..טייס אמיץ הוא זה שמוכן למחול על כבודו ולקבל ביקורת מאחרים.

[עמוס פרל]

מבלי להזכיר שמות של חברים
תתפלאו לשמוע שיש חוסר ידע גם לכמה חברה וותיקים .
שיש מהלכים מסויימים שיש לבצע במקרים קיצוניים והם לא מבצעים אותו כשורה
לכן יש צורך בקורס מצבי חירום ומידי פעם לחזור על הקורס לתרגול חוזר .
ואני מתכוון במיוחד לצלילה ספירלית. וטעות לחשוב  שעזיבת ידיים זה מה שיגרום למצנח להתאושש בכל מקרה.
הדבר הכי חשוב שאני רוצה להדגיש וזה כבר נאמר מספר פעמים.
על כל מרחף להתקדם בקצב הנכון והבטוח אם זה במצנח המתאים ואם זה באתר המתאים.
אין שום סיבה הגיונית שמרחף עם שנה ואפילו שנתיים ניסיון ילך לרחף בזיכרון , לדעתי זו התאבדות.
לפני 5 שנים  ניתקלתי במרחף עם כמה שנות וותק בזיכרון הוא שאל אותי איך יוצאים מספירלה.

[אורי שמיר]

יוגב, תיקרא שוב

לא דיברתי על האגודה בכלל ובטח לא כגוף שמפקח ומרשיין...

אתה מפספס את הנקודה.

על מנת שיהיה סדר , צריך מישהו שיעשה את הסדר הזה.





לילה טוב


אורי שמיר

[עמית דונסקי]

אל מול מבחן המציאות קשה להתווכח:
כאשר הייתה נוכחות של גוף מפקח, ואף על פי שהיה חסר שיניים, כמות התאונות הייתה שונה ואם תבדקו; תראו שגם אופי התאונות והסיבה להן היו שונים.
אבל בכל זאת: תהליך ההכשרה כלל גם רישוי, שגם אם אין לו משמעות חוקית - יש לו משמעות פסיכולוגית. אולי יתפלאו חברי הדור הצעיר, אבל היו גם סנקציות אשר ננקטו כנגד מרחפים מפעל לפעם, היה טייס ראשי, הייתה וועדת בטיחות ועוד ועוד. הייתה מידה של סדר, אשר אין היום. ממש אין.

אם לסיים במה שהתחלתי; העניין הוכיח את עצמו. היום, כאשר אין דין ואין דיין, אין מפקח ואין מפוקח, כל אחד עושה כפי שהוא רואה לנכון, והתוצאות ברורות.
עונת המעבר אינה הבעייה. היא רק מדגישה אותה.

[צחי רייל]

אורי אתה צודק בכל מה שאתה כותב אבל מפספס את הנקודה המקורית של הדיון הזה.

למיטב הבנתי מה שיוגי התכוון זה - איך מחר בבוקר כל אחד מאיתנו קם ואומר לעצמו "היום אני טס יותר בטוח מאתמול".
אם נחכה ש"מישהו" יעשה לנו את זה אז כנראה שיהיו עוד הרבה תאונות עד אז.

[אורי שמיר]

צחי,
אני פשוט מסתכל הרבה צעדים קדימה,  ולא, אין כאן פספוס של דברי יוגב.
כמו שעמית חושב, גם לדעתי צריך להיות סדר בענף ורק הדבר הזה יפתור את הבעייה(לפחות פסיכולוגית, מר דונסקי, תהייה לזה השפעה מידית) אלה שאין סיכוי שגוף התנדבותי יקח את בעיית האכיפה והפיקוח על עצמו (שלא לצערי, כי אני מבין באמת את ההשלכות ).
בקשר למשמעת עצמית, תקראו את דברי איתי אלמוג מניוזילנד הרחוקה ואולי זה יזיז במשהו אצל בעלי המשמעת העצמית.
כאן בארץ זה לא יעבוד.   כאן צריך חוק וסדר.


זו דעתי

אורי שמיר

[liav]

ציטוט
וליאב...שאלת איך ניתן להשתפר. הצעד הראשון הוא להבין שאתה צריך להשתפר, גם אם אתה חושב שלא (ויש הרבה כאלה שחושבים שהם לא צרכים, הצעד השני הוא להבין היכן אתה צריך להשתפר והצד השלישי הוא יישום של תירגול מתאים (לפעמים התרגול הוא בכלל מנטלי ולא פיזי...כמו ההבנה שאתה לא ציפור).סוף ציטוט

השיח  פה מדבר על איך להמנע כשאני מדבר על איך לשנות ולמנוע ולתת לחניכים כבר בשלב הלימוד כלים.
לאחר מכן להשאיר את הוותיקים והצעירים מעודכנים ע"י ימי עיון הכשרות וכו' ולבסוף צריך גוף שידע לשמור גם על מי שאין לו משמעת וגבולות עצמיים.
לגבי הצעד הראשון לדבריך שצריך להשתפר פחות  משנה שאני בספורט, והייתי נוכח בכל ערב אפשרי ובכל מקור ידע זמין:
אין מאמר במוקד ידע של עמית דונסקי שלא קראתי לפחות פעם אחת.
באתר של סיתוונית מאמרים ותחקירים.
אתר האגודה  תחקירי ארוע.
ערב מטאורולוגיה עם אורי בץ.
ערב בטיחות בנתניה.
אימון הנפות עם איתי בירקון (מבחינתי לימוד הנפות כי לפני כן לא ידעתי להניף אחורית בסיום הקורס)
דמיון מודרך למצבי חירום(נחי אלון בשמ"ת)
קורס מטאורולוגיה שאגב לא ראיתי בו יותר מ-5 משתתפים מתחומנו למרות שהכותרות בקורס כיוונו וקראו בשמנו.
ספרות מקצועית Thermal Flying
ערב תאוריה עם ארנון במסגרת קורס טרמיקות.
יום מודרך בהרים עם איתי לנואל.
וזאת מלבד לקורס בסיסי, גובה ורכס בעגור.
דרך אגב נצברו לי כמעט 100שעות בהרים בפחות משנה, ולמרות שהצלחתי לטוס מהתבור לכנרת אני חושב שיש לי עוד הרבה ללמוד!!!
ולא מתעצל להגיע לאף מפגש שנותן כלים וידע!

 יוגב שירשרתי בנושא הלא נכון כנראה כי ראה פלא:
 מניו זילנד הרחוקה כותב לנו איתי אלמוג  ואני מסכים עם כל מילה זה שינוי מנטלי ופיזי באנשים שיביא לשינוי!

[ברק]

ליאב, אל תיעלב ממני.

אני חושב שהתייחסתי בצורה ישירה לתוכן הדברים שלך. אתה טוען שהאחריות למצב מונחת בעיקר על כתפי בתי הספר\מס' ימי הבטיחות\מספר המאמרים המקצועיים שאנשים קוראים, ואני טוען שלא.

גם מי שלמד בצורה מסודרת, והיה נוכח בכל ערבי הבטיחות, וקרא כל מאמר אפשרי שיש, מציב את עצמו ברמת סיכון גבוהה מאד אם הוא טס בתאים שמעל לרמת הטיסה הנוכחית שלו, או שהוא טס בצורה מסוכנת.

לימודים תיאורתיים הם לא ערובה לביטחון. (למרות שהם חשובים).

קרא שוב את רשימת השאלות של יוגב (לא רק את השאלה הראשונה). תענה לעצמך ותחשוב האם אתה באופן אישי לוקח סיכונים שלא לצורך בספורט שהוא כבר מספיק מסוכן.

[יוגב ברנדט]

ליאב,

הפנייה שלי היא לא ספציפית אלייך...אלא לכל אחד ואחת מאיתנו.

[liav]

אני לא מבין מה היא אותה סכנה שאתם מנסים לתאר, כל טיסה היא סכנה!!!
ואף טיסה לא דומה לקודמת.
ברק אני לא נעלב, אך אני חושב שטעות גדולה היא לחשוב:"לימודים תיאורתיים הם לא ערובה לביטחון "
בלי ידע תאורטי ותחקירי ארוע, שנפנים ונחלוק אחד עם השני, בעקבות הנסיון שנצבר אצל כל אחד מאיתנו, במהלך התמודדות עם תנאי טיסה שונים ומגוונים, לא נזהה מצב מסוכן ובטח לא נדע לצאת ממנו.

את כל הידע לצבור בעצמנו לא נוכל, וזה גם לא אפשרי, כי לא מכל המצבים נדע לצאת מבלי לדעת איך.
(כתב על זה עמוס בשירשור הנוכחי, העביר על זה קורס שבוע שעבר איתי בטורקיה)

ישנם דברים שצריך ללמוד מאחרים, שחוו על בשרם ולא לחזור על טעויות שאחרים כבר מודעים אליהם.

בכל מקרה בהמשך לרשימת השאלות של יוגב, אני לא רואה איך אם כל אחד יסתכל עמוק פנימה, הוא ימצא תשובות וידע.

מי שלא רוצה להסתכן פשוט שלא יטוס!!!  האם זו לא הדרך הטובה ביותר? מכיוון שלא אז:

1.אפשר לעסוק בספורט בבטחה דרך לימוד מתמיד, של תאוריה ותחקירי ארוע.
אפילו של עצמנו לאחר טיסה מעין דו"ח עצמי שירשם ב- LOG BOOK אני פועל כך.

2.העיקרון שמנחה את החשיבה שלי הוא כזה:
אני מתעסק עם ספורט מסוכן!!! ואני לא יכול להיות מודע לכל הסיכונים, לכן אני אוסף חומר ומשתף את האחרים בנסיון שנצבר אצלי, אני לא טס ביום שאני מרגיש לא בטוח, ובטח לא עם ציוד מתקדם מרמתי.

3.כשהתחלתי לטוס, הסביר לי אריה לשובר את הנושא של מסגרת בטיחות, לשמור עליה וכל פעם להרחיב קצת, כך אני פועל וגם מגיע לתוצאות, מבלי לסכן את הסביבה או את עצמי.

לדעתי בשיחות האלו, אנו כבר סוללים את הדרך לטיסות בטוחות יותר!!!

[yoavperel]

חבר'ה,

אם אתם זוכרים בערב בטיחות האחרון ראש מבק"א חה"א דיבר על כך שרוב התאונות קורות דווקא לאלא
שכבר צברו קצת נסיון, מקבלים בטחון  ו"קצת" מרחיבים את מסגרת הבטיחות
ה"קצת" הזה גורם לתאונות - וזאת הסיבה העיקרית לדעתי. גם במצנחי רחיפה רוב התאונות לא היו לחדשים שרק סיימו קורס אלא לחבר'ה ותיקים.

אז ליאב וכל החבר'ה שרק סיימו (פחות משנה)  , גם אם אתם חושבים שאתם יכולים להרחיב את המסגרת/
להחליף למצנח מתקדם יותר/להגיע לתבור עם נסיון של פחות משנה/לצאת בתנאים גבוליים כי ראיתם ותיקים יותר יוצאים בתנאים כאלה וכו' וכו'. אל תמהרו !
אגב, אני בספורט 5 שנים ועדיין עם אותו מצנח DHV1  (ואפשר לעשות עם העגלה הזאת קרוסים..)

טיסות בטוחות.
יואב.