להל"ן פתרון החידה:
1. בתמונה 2 ניתן לראות שהרוח השכיחה היא רוח צפונית-צפון-מערבית. כפי שלמדנו, רוח כזו מתקבלת כאשר האיזוברים הם מצפון לדרום. כלומר: המפה הסינופטית המתאימה היא זו של תמונה 3 (יום A). במפגש הקרוב נלמד שמצב סינופטי זה נקרא "אפיק פרסי רדוד" והוא מאופיין בדרך כלל באינוורסיה מרינית נמוכה באיזור מישור החוף ובתנאים של חום ויובש באיזורים הפנימיים. ניתן לראות כי ביום שכזה, בגלל שהרוחות צפוניות בפנים הארץ, אין חדירה של הבריזה לאיזורים הפנימיים, ולפיכך - למרות שהשעה כבר 15:00 - אין רוחות מערביות ערות בכינרת.
2. בתמונה 1 ניתן לראות שהרוח השכיחה היא רוח מערבית-צפון-מערבית. כפי שלמדנו, רוח כזו מתקבלת כאשר האיזוברים הם מצפון מערב לדרום מזרח. כלומר: המפה הסינופטית המתאימה היא זו של תמונה 4 (יום B). למעשה מפה זו מתאימה לרוחות דרום-מערביות באיזור קפריסין, שהופכות למערביות באיזור החוף הצפוני שלנו, צפון מערביות במרכז הארץ וצפוניות בדרום הארץ. במפגש הקרוב נלמד שמצב סינופטי זה נקרא "אפיק פרסי ממוצע" והוא מאופיין בד"כ באינוורסיה מרינית בגובה של כ 2000-2500 רגל מעל פני הים במישור החוף. במצב כזה אין לבריזה בעיות להכנס לפנים הארץ וניתן לראות שאכן הרוחות המערביות הערות הגיעו לרמה"ג. כאשר "חזית הבריזה" של הים התיכון נכנסת לכינרת ועוברת ומגיעה לרמה"ג מתקבלים בבת אחת באיזור חמת גדר זרמים עולים חזקים מאוד - שילוב של פעילות תרמלית של רמה"ג יחד עם אילוץ האוויר החם מעלה כתוצאה מכניסת ה"חזית" של האוויר הקריר ממערב. לאחר מכן האפקט נחלש, אבל הרוחות המערביות שממשיכות לנשוב מאולצות מעלה ע"י המצוקים של רמה"ג וניתן להתקל בזרמים עולים על לגובה של שכבת האינוורסיה. גובהה של שכבת האינוורסיה בקיץ תלוי כאמור במידת הפיתוח של ה"אפיק הפרסי" כפי שנסביר במפגש הקרוב.