ביום שבת היגעתי לזיכרון ולאכזבתי הרבה גיליתי ששכחתי את הואריו בבית,קצת היתבאסתי אבל בכל מיקרה אין מניעה מילטוס כמובן,המראתי ,היה אויר נעים עם תרמיקות חביבות ושקטטטטטטט!!מהר מאוד היתרגלתי לסיטואציה שאני כבר לא זוכר מתי ניתקלתי בה לאחרונה ,ובעזרת כל החושים,עם המון ריכוז בתחושות המיצנח,שמיעת משבי הרוח ,וכמובן תחושות בטן ,היסתובבתי לי בתרמיקות ,וזה היה פשוא כיף גדול,הכל בשקט מופלא,היה כל כך נעים שלא רציתי לרדת,כל תרמיקה חויה,ואז ניזכרתי באימרותיו של חברנו יובל דרורי שתמיד אומר שהוא לא מבין איך אנחנו טסים עם הרעש הזה באוזניים!?
אחרי שנחתתי חוואייג אמר לי שכבר היינו כימעט ב-600 מ ,לי זה היה ניראה פחות ,וטרמיקות עד +5 ,ממש כיף גדול ,אולי לא לטיסות יומרניות או בתנאים ממש קשים אבל אני ממליץ בחום לכל אחד ,אפשר כמובן להישאר עם הואריו ולהשתיקו,אני ניסיתי את העינין הזה גם ברכס אבל זה ממש לא דומה ,כי התחושות של הסיבובים בעילוי ושמירה שלהם חסרים ברכס,אז תנסו את הסוג טיסה הזה מידי פעם ואולי גם תילמדו את המיצנח עם עוד כמה חושים שהואריו מצליח להקהות.
להיתראות בשמיים ,נועם
