שלום לכולם,
ביום שישי במבוא חמה, בערך בשעה 13:30, הרוח להערכתי 5קמ"ש עם משבים של עד 25 קמ"ש.
בהנפה של טראסט, כשאני עומד כ-2 מטרים מערבית ל"שק-הרוח" וכ-10 מטרים דרומית אליו, עם מעגן (לא מנוסה), הרוח כ-10-15 קמ"ש לדעתי, נשלפתי לאויר לפני שהספקתי להסתובב, ואולי אף פניתי חצי סיבוב לכיוון השני כשהמעגן ניסה להוריד אותי.
לאחר ההמראה פנה המצנח בחדות צפונה מעל למצוק.
לאחר שניה ארוכה של ריכוז משכתי בברקס הנכון (נראה לי שבחריפות מידי) ופניתי בטלטול אל מחוץ למצוק (מערבה) ואז גם הסתובבתי עם הפנים לכיוון הטיסה. לאחר מכן המשך טיסה רגילה.
מי שראה מהצד מוזמן לתאר מזוית הראיה שלו.
השימוש במעגן לא מנוסה התברר (שוב) כטעות, למרות שהוא היה שם רק ליתר בטחון ולא הנפתי ברוח חזקה.
עצה חשובה מאד שקיבלתי מאדם לאחר מכן: להנחות מראש את המעגן לגבי כיוון הסיבוב הדרוש במקרה הצורך.
כיוון שאיני טייס מנוסה (כ-3 שעות גובה וכנ"ל ברכס) לא אסיק מסקנות אלא אשאל שאלות:
האם הנפה רחוקה יותר מקצה המצוק הייתה נראית אחרת, כלומר אם טרמיקה שולפת אותי לאויר, האם הקרבה לקצה המצוק היא יתרון או חסרון?
אני מניף כשהברקסים מוצלבים (לא עוזב אותם לאחר הסיבוב) האם במקרה כזה עדיף להשאר עם ידיות הברקס בידיים או שעדיף לעזוב אותם ולאחוז במיתרים מעל לגלגלת לניהוג ?(הסיבות האפשריות - חיכוך גדול שמקשה על הניהוג, מניעת בלבול)
ירון גל