הרבה אנשים נגשים לנחיתה עם ברקסים משוכים (מדי) מה שמגדיל את זווית ההתקפה של מצנח.
אמנם המצנח עדיין לא מזוקר אבל טרמיקה קטנה שנכנסת עלולה להגדיל את זווית ההתקפה של המצנח ולגרום להזדקרותו.
לפני נחיתות בהרים אנחנו צוברים מהירות לפני ההצפה אותם החוקים חלים ברכס, אמנם ברכס אנחנו נוטים להרגיש בטוחים כי יש רוח שאנחנו נעמדים מולה ואנחנו לא צריכים לרוץ בנחיתה אבל הרבה אנשים שוכחים שהמצנח מזדקר גם כשיש רוח, לכן לא מומלץ לעמוד מול הרוח עם ברקסים משוכים יותר מדי. עדיף ללכת סביב ולנסות שוב עד שרוכשים את המיומנות לנחות בלי צורך להעמד מול הרוח עם ברקסים משוכים עד התחת.
יש לי חבר שחווה את אותו הדבר בזכרון בגובה 3-4 מטרים בנסיון נחיתה בעמדת ההמראה לאחר 5 נסיונות מוצלחים הרגיש בטוח בעצמו ובפעם האחרונה באה תרמיקה והמצנח הזדקר. הבחור פרק את כף ידו בגלל ששלח את הידיים אחורה מהפחד.
בקיצור אם הצלחתם פעם אחת או פעמיים ואפילו חמש זה לא אומר שפעלתם נכון, וחשוב ללמוד מנסיונם של אחרים ולהבין איך פועלים הדברים. אני תמיד מעיר לאנשים שלא שמים לב לדברים מסוכנים שהם עושים חלק מקשיבים ולצערי הרב הרבה מאוד בגישה של אני בסדר גמור, מה אתה מבלבל לי את המוח.
חשוב מאוד להבין שישנם עוד גורמים שצריך להביא בחשבון בכדי להמנע ממצבים שפיקח יודע לצאת מהם, לא חבר שלי שהתרסק בזכרון ולא דוד פרנק ולא עוד הרבה אנשים שחוו את זה האמינו שזה יקרה להם, הם פשוט לא לקחו בחשבון את אחד הגורמים שהוא הכי לא ידוע.
