יום ו'במבוא חמה כמעט אסון

[ram_nizani]

ביקשתי השמצות, וקיבלתי. זה בסדר. אני גם ממש לא רוצה להתווכח עם גדולים ממני. בטח לא להכנס למריבות סמויות בין מדריכים.
בכל זאת, אני רוצה לענות על כמה נקודות.
כמו שאומרים בארץ נהדרת "עם כל הכבוד... ויש כבוד"
אני עברתי מספר קורסים אצל ד"ר דני עמיר שהרשים אותי כמדריך מאד אחראי וזהיר. זה היה בימי האגודה. התחלתי גם קורס דרגה 3 אצלו. בין היתר גם היתי איתו בזכרון.
תקן אותי אם אני טועה, אבל בימים שקניתי את ה P40, משהו כמו 1993, אם רצית לעשות משהו חוץ מלגלוש כמו אומגה לנחיתה לא היית טס עם DHV1.
איתי, אין ספק שאני לא מגיע לקרסוליים של הרמה שלך וככל הנראה אני גם לעולם לא אגיע, אלא אם כן אני אעזוב את העבודה ואהפוך את הרחיפה למקצוע ל20 שנה הבאות (נשמע מפתה ). אז זה מצחיק שאתה משווה בינינו. מה שכן יש לי ניסיון שלך אין, וזה  איך זה לחזור אחרי 10 שנים.
אגב, אחותי לא עלתה על אופניים מאז כיתה ז' (15 שנה). לפני כמה חודשים היא היתה אצלי. נתתי לה את אופני ההרים של אישתי, ויצאנו לטיול ארוך בשטח. פלא. כאילו לא עבר יום. לא סתם אומרים "כמו לרכב על אופניים".

עכשיו, ראה את התמונה מהאתר של עפקו. שים לב לעמודה Beginner. שים לב מי נמצא שם. לפני כמה חודשים היה שם גם איזה מצנח אחר שהיה גם DHV1-2 והוא התחיל באמצע הBeginner.
קארמה מופיע כמצנח בית ספר שמתאים גם למתחילים וקצת לIntermediate.

בכל אופן, אם היית אומר לי את מה שאמרת לפני שקניתי, אז סביר להניח שהייתי מקבל את עצתך. אבל היום ברור שאין מצב שבו אני מחליף אותו, אז כל דיבור מהסוג הזה יכול רק לערער את ביטחוני (שכבר חטף מכה מהארוע המדובר). מי שהתיעצתי איתו לפני הקניה המליץ (כולל בארה"ב). היה רק אחד שהמליץ נגד, ונראה לי שאתה יכול לתאר לעצמך מי זה היה.

[עמית]

הייתי רוצה להוסיף כאן משהוא מניסיוני האישי.
אני מבין את הרצון שלכם להתקדם וזה דבר טוב,
הבעייה היא שלטעמי הקורסים שמעבירים בארץ אינם מספיקים ואינם מספקים כדי לטוס באמת בהרים. 
כלומר אם הכל בסדר והטיסה הולכת חלק אז כל אחד יכול להניף בתבור ולנחות במבוא חמה, השאלה מה אתה עושה כשיש בעיות ??
איך מונעים בעיות??
איך טסים בצורה שבעיות יהיו יותר פתירות?
וכו
המצנח הזה נותן תחושה מזויפת של יציבות , קלות הטסה וכו  -- מאוד מזויפת
אחת הבעיות המרכזיות שמדברים עליה זה תגובת היתר של טייסים שלא יודעים מה לעשות כשקורה משהוא (אני מדבר מניסיון).
אני התחלתי באמת לטוס רק אחרי קורס SIV, לטעמי זה הקורס שנתן לי הכי הרבה מכל הבחינות. זה למעשה הקורס היחידי שלימד אותי לטוס כל השאר היה מין סוג של מבוא...
ממליץ לכל מי שבאמת רוצה להתחיל לטוס ולא לשחק משחקים ברכס ולא משנה אצל מי עוברים אותו.

עוד נקודה למחשבה: בכל  קיץ מתחילות לקרות תאונות עם נפגעים גם של צעירים וגם של מנוסים, הייתם רוצים להיות חלק מהסטטיסטיקה?
אני עוד לא שכחתי את התאונה באוקטובר 07 - רק בגלל הנפה מחורבנת:
תחת הנושא היום בתבור - אני אעשה הקפצה , אני מקווה שלא ייכעסו אבל אם זה יימנע ולו תאונה אחת - הרווחתי.
עמית

[liav]

עמית
אני מסכים בנושא "הקורסים שמעבירים בארץ אינם מספיקים ואינם מספקים כדי לטוס באמת בהרים"

השאלה היא מה הפתרון?
 SIV מתאים לכל מי שסיים קורס תרמיקות?
ואם לא האם זה בטוח לטוס לאחר קורס תרמיקות בכלל?

 

[עמית]

היי ליאב
מצטער אני לא יודע לענות לך על השאלות האלה
אני בסה"כ טייס סוף שבוע
עמית

[צחי רייל]

רם לי יש נסיון בלחזור אחרי 5 שנים הפסקה וזה ממש לא כמו אופניים!, רק נציין שלפני ההפסקה היו לי יותר מ1000 שעות טיסה מתוכם 500 על מצנח תחרותי. למרות שבהתחלה זה הרגיש כאילו כמעט ולא שכחתי כלום בפועל לקחו כמה חודשים טובים עד שהגעתי לרמה של לטוס בזיכרון (והיו לי הרבה שעות בזיכרון לפני ההפסקה).
למרות שזה לא הרגיש כך הייתי מודע לעובדה שאני לא טס ברמה שהייתי ולקחתי את הזמן בללמוד הכול מחדש (או לפחות לוודא שאני זוכר).

באופניים צריך לדעת שני דברים - מבט קדימה ולשמור על מהירות.   ולכן זה כל כך פשוט ולא צריך לעבור קורס לאופנים ואחרי זה קורס לאופני הרים ובסוף קורס לאופני כביש.

במצנחי רחיפה יש המון נתונים ודברים שצריך לדעת ולא בעייה לשכוח חלק מהם אחרי 10 שנים, ומספיק דבר אחד קטן ששכחת כדי להביא אותך למצב מסוכן.לא מספיק רק לדעת למשוך בברקסים ולהצליח להניף ,צריך גם לדעת חוקי דרך, מזג אוויר, טיסה אקטיבית, להבין מה קורה למצנח ולמה זה קורה לו וכו'. קיפול של 50% ברוב המקרים המצנח יוצא לבד אבל טייס טוב מונע את רוב הקיפולים לפני שהם קורים. זיכרון זה אתר של עירנות מקסימלית והחלטות מהירות וכל כך בקלות אתה יכול להגיע למצב שכמה שניות של הססנות ואתה מפספס את נקודת האל חזור שלך.

יש הבדל בין לטוס בזיכרון תחת השגחה של מדריך ולטוס לבד ואם המדריך שלך לא הסביר לך את זה אז אולי הוא לא כזה טוב כמו שאתה חושב (ואין לי שום דבר נגד דני ,להיפך רק דברים טובים אני יכול להגיד עליו). בסוף קורס דרגה 3 שלי אחרי שטסנו בקורס בתבור ובזיכרון, המדריך שלי (יריב בן-טובים) אמר לנו "עכשיו תחזרו למבוא חמה ותפתחו את הסיגנון טירמול שלכם, כשתהיו טובים בואו לתבור וכשתהיו טובים בתבור בואו לזיכרון."


דרגות ומבחני הDHV השתנו מאוד ב10 שנים האחרונות, אז עוד לא היה 1-2 (2-3 כבר היה).
ל P40 היה תקן ACPUL של A12 שזה יותר קרוב לDHV 1-2 או 1 של היום מאשר ל2. גם לקוליברי ול121 היה A12 והם DHV1.

ליאב הפתרון הוא להבין שהרמה של הקורס שעברת היא לא מספיקה ואתה צריך להתקדם לבד ולאט, ולא לנסות לקפוץ רמות כי זה נראה פשוט ואמרו שזה פשוט (זה אולי פשוט אבל אם עושים את זה לא נכון זה מאוד מסוכן). תמיד לחשוב "מה עוד יש שאני לא יודע?" ,אני עוד היום שואל את זה בכל טיסה לפניה ואחריה.

טיסות מהנות ובטוחות לכולם.


עוד דבר:
רם אם תחליט שזה מה שאתה רוצה אתה יכול להגיע לרמה של איתי אבל זה מצריך הרבה השקעה ומחויבות.
קח לדוגמה את ויקטור שאם אני לא טועה טס 5 או 6 שנים ובהחלט ברמה של איתי והוא לא עובד פול טיים רחיפה, ושניהם לא קוסמים הם פשוט משקיעים המון בללמוד ולרגע לא אמרים "אני כבר יודע מספיק טוב" (וגם כשרון לא מזיק).

[ram_nizani]

צחי,

אני לא מכיר אותך אישית, אבל אני קורא באדיקות את הנזיפות שלך באחרים ומסכים בד"כ. אל תחשוב שאני לא מכבד את דעתך.

המקרה שלך יותר דומה לאדם שהיה רוכב בטור דה פראנס, עשה הפסקה של 5 שנים וחזר לרכב. ברור שהוא לא יחזור מיד לרמה שהיה קודם.
חוץ מזה, תרשה לי לשאול:
כשחזרת, קנית מצנח DHV1 ועשית קורס בסיסי + גובה + רכס + טרמיקות מלאים מהתחלה? אני מנחש שלא.

[צחי רייל]

קניתי DHV 1-2 (שזה שתי רמות מתחת למה שטסתי קודם).

ועברתי רענון מסודר בבית ספר עד שהמדריך אישר לי לחזור לטוס לבד.

[אריה יעקבי]

ניסיון צוברים באמצעות שעות אוויר. ואין תחליף לניסיון!!
כנו גם שאין תחליף ללמידה והתנסות אקטיבית בתיאוריה שנלמדה הלכה למעשה. אין קיצורי דרך בספורט שלנו. יש המון משתנים שאינם תלויים בספורט, אבל משתנה אחד תלוי הוא זמן אוויר. הכשרון האישי יקבע את הקצב של ההתקדמות בספורט, ולכן יהיו כאלה שיצלחו ב- 100 שעות להגיע להישג זהה לחברם שטס כמות שעות כפולה.
ניסיון הוא תנאי, אבל למידה מסודרת, קריאה, התנהלות אחראית, ושמירה על כללים ובעיקר כללי בטיחות הם תנאי מקדים לניסיון.
גם אני צפיתי ביום שבת האחרון באימון ההנפות בזיכרון. כן, גם אני נחרדתי. אבל להגיד שזו השטות הכי גדולה שראיתי, היה ממש שגוי. ראיתי המון שטויות בעיקר בשנים האחרונות, כאשר התפרקה האגודה ומוסד הטייס הראשי. לצערי יש זילות קשה בבטיחות בקרבנו, כאילו שאין תאונות בכלל. את האזהרות שלי ושל עוד כמה משוגעים ניתן להעתיק לכאן מפורום האגודה ומפורום הבטיחות הישן יותר, ופשוט לשנות רק את התאריכים.
שיהיה קיץ בטוח לכולנו.
דרך אגב, בשבת הצלחתי לטוס עד קיר הזכוכית בגבהים של 350-650 מזכרון ועד משמר העמק, בטיסה ארוכה ומאתגרת ביותר.
אריה

[ram_nizani]

צחי, גם אני 

[ittai]

צחי ורם,
מצורפים נתוני התקינה של P40 -תאריך התקינה 1996.
אני לא לגמרי בטוח שדני עמיר פתח את "אריבה" בשנת 1993 (לדעתי אחרי).

P 40/26
Category Paraglider
Manufacturer PARATECH AG
Type test reference no DHV GS-01-0272-92
Type test standard(s) applied Deutsch/Österreichische Bauvorschriften
Date of certification 23.08.1996
Holder of certification Aerosport International GmbH
 
Limits of operation
Classification 2
Harness restriction 
Total weight in flight 80 - 105 Kg
Number of seats 1
Winch towing Yes
 
 
בקיצור מצנח DHV2 שאין סיבה בעולם לטוס עליו אחרי קורס.

רם, על פי טבלאות שכאלו (זאת שבתמונה ששמת) לא קונים מצנח - נכנסים וקוראים טוב מה שכתוב בפנים.

ההסבר הוא פשוט, ישנן מקומות בעולם בהם מלמדים אנשים עשרות שעות של רחיפה וטירמול במסגרת קורס.
במקומות אלו בהם התנאים חלשים מאוד בד"כ מוכרים ויסטה כמצנח ראשון.
זה לא המקרה בארץ.

בשנת 1993 היו בארץ מצנחי מתחילים מעולים של AGT , ProDesign, SwingUp, Apco טסתי עליהם והטסתי חניכים עליהם וכולם עשו ללא כל בעיה טיסות מהתבור לנווה אור, מבוא חמה, בית שאן וכו'.

לא ברור לי מאיפה הגיעה המחשבה על קניית P40 מתוך מטרה לא לעשות אומגה למטה, סיבה אמיתית לא היתה לכך.

לסיכומו של עניין

טוס בזהירות, וכשתרצה תרים טלפון נלמד אותך להניף ברוח חזקה (זה לא פותר אותך משיעורי בית).

[עמוס פרל]

במקרה ראיתי את כל מה שקרה
הרוח היתה גבולית ,ההנפה היתה לא סימטרית (היה צורך לתקן את ההנפה תוך כדי) היות וההנפה לא היתה סימטרית
והמעגן לא איפשר לרם לרוץ למרכז המצנח
לכן רם נתלש גם בצורה לא סימטרית ואני מניח שהוא גם לא ידע או לא יכל לרסן את המצנח כשהוילינים מפותלים
אני מניח שהוא היה  קצת מפוחד (וזה מראות עיני). רם היה צריך מידית כשהוא היה באויר מאוזן והיו לו כמה שניות  ואז להסתובב מידית. כפי שראינו הוא היה די הרבה זמן הפוך ונראה שמשך ברקסים לא נכונים.
בקיצור להניף לבד ולרוץ למרכז המצנח תוך כדי ריסון ובהתאמה. זה קרה לי פעמיים לפני מס' שנים כשטרמיקה נכנסה
אבל הסתובבתי מיד ויצאתי מזה באחד הפעמים איתי היה נוכח

[צחי רייל]

יותר חשוב לשמור כיוון מאשר להסתובב !

אם הברקסים תפוסים בגלל הפיתול של הוי-ליין אפשר לתפוס את המיתר של הברקס מעל הגלגלת ולנהג את המצנח משם. רק אחרי ששמרת כיוון ואתה רחוק מההר אפשר להסתובב בלי להסתכן בחזרה להר.
אפשר להתאמן על זה לפני שאתה במצב לחץ כדי להכיר את התחושה של הניהוג עם מיתר שמחובר בשני הקצוות, פשוט בטיסה רגילה לשחרר ברקסים עד הסוף ולתפוס את המיתר מעל.

[ram_nizani]

איתי, את המצנח קניתי מLET. אני חושב שבאמת זה היה ניר בנימיני. גם את קורס הגובה עשיתי בLET. אריבה עוד לא היה קיים, אבל אם אני זוכר נכון, דני היה מדריך גם בLET. קניתי אותו מייד עם סיום הקורס. אז לא ידעתי כלום. אפילו לא שמעתי על DHV. אין ספק שהיום לא הייתי עושה כזה דבר. בסופו של דבר הסיבה העיקרית שהפסקתי אז לטוס היתה שלא רציתי לטוס עליו יותר, וכסטודנט לא היה לי כסף לקנות חדש.
תאמין לי שלא רק הסתכלתי בתמונה. קראתי את כל הuser manual. לפני שהחלטתי לחזור, גם קראתי הרבה חומר תאורטי ואת כל דוחות התאונות והכמעט תאונות שיכולתי למצוא. ראיתי את כל הסרטים עם התאונות שיכולתי למצוא וקראתי את הניתוחים שלהם. תאמין לי שיש לי מודעות לבטיחות.

עמוס וצחי, בדבר אחד אני בטוח, הברקסים לא היו תפוסים. אני יודע לרסן כשהברקסים הפוכים. ככה אני תמיד מניף. אבל אני עדיין לפעמים מתבלבל ולכן אמרתי שיכול להיות שהתבלבלתי לרגע אבל מייד תיקנתי לצד הנכון. כמו שצחי אומר, היה לי הרבה יותר חשוב הכוון מאשר להתהפך. הרתמה התהפכה מעצמה תוך כדי הפניה החוצה.
אגב, בזכות ההנפה עם הברסים הפוכים ההתהפכות נעשתה תוך כדי משיכה בברקס. אם הייתי מניף אם ברקסים לא הפוכים, ייתכן וזה היה נגמר אחרת. בזמן שהיה לוקח לי להחליף ידיים, היתי נכנס בהר.

[צחי רייל]

אם הברקסים לא היו תפוסים זה טוב אבל בהרבה מקרים הם כן נתפסים אז אולי המידע הזה יעזור למישהו אחר בעתיד (בשביל זה אנחנו דנים בזה הרי).

מה שכן אפשר להתנגד לרצון של הוי-ליין לסובב אותך חזרה ע"י הטיית הגוף לכיוון הנגדי כך שתהיה לך שליטה על תיזמון הסיבוב לזמן שנוח לך (רחוק מספיק מההר). זה קורה מהר ולא תמיד מספיקים ולכן חשוב לדעת את זה לפני כי אין זמן לחשוב במקרה כזה, כמו שאתה נתלש אתה צריך להבין שתוך כמה שניות הוי-ליין יסובבו אותך חזרה אם לא תתנגד ובו זמנית לברר אם הברקסים מתפקדים ולשמור כיוון.

בסוף הקיץ שעבר היה לחמו מקרה דומה בתבור (רק בלי עיגון), לא ממש ראיתי איך הוא הגיע למצב אבל כשהסתובבתי לראות הוא היה 10 מ' מעל העמדה מסובב, הוא נהג את המצנח מהמיתרים מעל הגלגלת של הברקס עד שהיה 50 מ' בחוץ ממול לעמדה ואז הסתובב בתיזמון שלו וטס לבית-שאן.