לאבי ולנ"נ וליאב
קורס טרמיקות ב 30 שניות :
תרמיקה היא תופעה מטרולוגית, ומשמעותה אוויר חם (תרמי) שעולה למעלה, ניתן לתאר תרמיקה גם כרוח בזרימה אנכית כלפי מעלה.
איך נוצרת תרמיקה:
השמש מחממת את הקרקע והקרקע מחממת את שכבת האוויר הקרובה אליה מכיוון שהאוויר הוא מוליך חום גרוע שכבת האוויר שמתחממת אינה מחממת את השכבות שמעליה וכך נוצרת שכבת אוויר חמה צמודה לקרקע (עד גובה חצי מטר) ומעליה האוויר קר יותר.
מכיוון שאוויר חם קל יותר מאוויר קר הוא שואף לעלות למעלה, אבל מכיוון שהאוויר הקר צפוף יותר מהאוויר החם , השכבה העליונה הקרה מונעת מהתחתונה לעלות.
בשלב מסויים טמפרטות האוויר החם מגיעה למצב בו היא מוכרחה לעלות, ואז היא פורצת את שכבת האוויר הקר (בנקודה החמה ביותר) ומתחילה לעלות דרך נקודת הפריצה, כלומר מכל הסביבה נאסף אוויר חם אל נקודת הפריצה ויוצא דרכו כלפי מעלה, הדבר דומה להווצרות בלונים בעת רתיחת מים (זו בדיוק אותה תופעה רק בקטן).
החל מרגע הפריצה אנו קוראים לאוויר העולה תרמיקה ויש לו צורה של מערבולת (ראיתם פעם עלי שלכת רוקדים במעגל? זוהי תרמיקה ש"מרקידה" אותם).
ברגע שהאוויר מתחיל לעלות והשכבה החמה "מתרוקנת" האוויר הקר שהיה קודם מעל החם יורד ותופס את מקומו של החם, לכן מסביב לכל טרמיקה נמצא גם זרימת אוויר יורד.
ניצול התרמיקות בדאיה:
בטיסה אנו נעים בתוך גוש אוויר, בדאיה בגלל כח המשיכה אנו גולשים כל הזמן כלפי מטה ומפסידים גובה יחסית לקרקע, כשיש תרמיקה ואנו טסים בתוכה אנו אמנם ממשיכים לגלוש כלפי מטה יחסית לגוש האוויר בו אני נמצאים אבל גוש האוויר עצמו עולה יחסית לקרקע מהר יותר ממהירות הגלישה שלנו וכך מתקזזים הפסד הגובה שלנו מול רווח הגובה בגלל עילוי התרמיקה, ואם התרמיקה מספיק חזקה אנו אף מרוויחים גובה יחסית לקרקע.
מכיוון שתרמיקה היא מין עמוד אוויר עגול, בכדי לנצל אותה אנו חייבים לטוס במעגלים בתוכה, כמה שיותר קרוב למרכז התרמיקה נקבל עילוי חזק יותר.
אחד המדדים לפיהם טיבו של דואה נאמד הוא יכלתו לנצל את התרמיקה ביעילות מירבית.
<< בתמונה : טרמיקה שסוחפת איתה חול ויוצרת מערבולת שניתן לראות אותה.
