תודה רבה לכולם
אכן,בדיוק לפני כניסת השבת החליט התינוק שהגיע הזמן.
יום קודם עוד התלבטתי אם לנסוע לליגה ביום שישי,טוב שלא נסעתי
בכול מקרה בשפה שלנו(המרחפים) זה הלך ככה:
הטרמיקות(הצירים) התחילו בהפרשים קטנים עם בומבות של +4
(צירים מאודדד חזקים) אני הייתי זה שעוגן(מחזיק לה יד ומעודד) ואז הגיע זמן ההמראה...
כמעט כמו בליגה כשכולם צועקים נו ! תפנה כבר את העמדה.
הוא יצא לטרמיקה ! ולקח אויר בפעם הראשונה בחייו(והוא עוד יגיע רחוק)
וזה היה הדבר הכי מרגש שחוויתי.
זוש מירית והבכור
