הסונדה למחר לא שונה בהרבה מהיום רק שהכל חם יותר.
[attachthumb=#1]
ולהסברים בקצרה כי אפשר למלא קורס שלם רק על ה radio sounding.
בגרף שנקרא Skew-T או Log-P יש שני קווים של הנתונים הנמדדים חום(במקרה שלנו אדום) ולחות (ירוק).
בנוסף לאלו אפשר לראות שבשונה מגרף רגיל בגרף הזה הקווים של הטבלה הם אלכסוניים זה בגלל שאלו נתונים שמשתנים עם הגובה, שני הקווים שמעניינים אותנו כדי לדעת את התנאים הטרמליים למועד החזוי הם המפל האדיאבטי שבגרף הזה הם הקווים הכחולים שהולכים מאלכסון שמאלה (ככל שעולים) ויחס הערבוב (mixing ratio) שזה הקווים האדומים באלכסון ימינה.
בגרף לא מצויין הגובה ולמרות שהלחץ משתנה כל יום הוא לא משתנה בהרבה כעיקרון 1000 מ' זה בסביבות ה900 ו2000 מ' זה בסביבות ה800 (זוכרים הלחץ יורד עם הגובה).
כדי לדעת לאיזה גובה הטרמיקות יגיעו אנחנו צרכים לדעת את הטמפרטורה החזויה בפני הקרקע לאותו היום, במקרה שלנו 31, אנחנו מותחים קו מקביל למפל האדיאבטי מהנקודה בגובה הקרקע עד שהוא מצתלב עם הגרף של הטמפרטורה, בנקודת ההצתלבות הטמפרטורה של הטרמיקה והסביבה ישתוו והטרמיקה תיעצר, בימים כאלו ככל שהמקור של הטרמיקה יהיה חם יותר מהסביבה הטרמיקה תעלה גבוה יותר.
[attachthumb=#2]
בסיס ענן: כדי לקבוע באיזה גובה יהיה בסיס הענן אנחנו לוקחים את הלחות בגובה הקרקע (הנקודה הנמוכה ביותר בגרף הירוק) ומותחים קו מקביל ליחס הערבוב עד שהקו מצטלב עם הגרף של הטמפרטורה (גובה ההתעבות).אם הנקודה יוצאת גבוה יותר מהגובה אליו מגיעות הטרמיקות סימן שזהו יום של טרמיקות כחולות (בלי עננים, טרמיקות שקופות), אם הנקודה נמוכה יותר זה יהיה יום עם עננים שבסיסם בנקודה הנ"ל והפסגות שלהם הנקודה בה האדיאבט מצטלב אם הטמפרטורה.
מחר רואים בברור שגובה ההתעבות גבוה בהרבה מהגובה שיגיעו הטרמיקות מכאן שמחר יום כחול.
[attachthumb=#3]
אינברסיה: אינברסיה היא מצב בו הטמפרטורה עולה עם הגובה. בגרף זה יופיע כקטע של גרף הטמפרטורה עם שיפוע שלילי (הפוך מהמפל האדיאבטי). עובי והאינטנסיביות של האינברסיה יכול להשתנות, ככל שהאינברסיה עבה יותר ו\או אינטנסיבית יותר הטרמיקה תצטרך להיות חמה יותר כדי להצליח לעבור אותה (ובגלל שהטרמיקה חמה יותר היא גם תעלה מהר יותר).
[attachthumb=#4]
