בסוף מהסיפור המתוכנן בגדול של לפגוש את אמיר מליק ואת אליעד בארה"ב ולנסוע יחדיו למקסיקו לסופ"ש לרחף, הכל התפורר, אמיר בסוף לא הגיע לארה"ב, עם אליעד בסוף לא תאמנו, אז מה נשאר?
אז ככה: יום רביעי שעבר, בלי קשר לאף אחד, יצאתי מוקדם מהעבודה ויצא לי לרחף בערך שעה
במזבלה בפאסיפיקה (אתר רכס ליד סאן פרנסיסקו). רוח מערבית על האף, 25 – 20 קמ"ש, היה מאוד נעים לרחף, ביחוד שלא היו הרבה מצנחים באוויר והיה הרבה עילוי. נחתתי רק כי ירד החושך.
תמונה מהמזבלה:
[attachthumb=1]
לגבי שבת, כאמור לא תפסתי את אליעד אז נסעתי 6 (במילים שש) שעות מעמק הסיליקון דרומה לפאתי לוס אנגלס, לאתר שנקרא
מרשל פיק שלפי מה שכתוב, האתר סלחני ובעל הרבה ימי רחיפה בשנה. דווקא באותו יום הייתה רוחה חזקה, וחוץ מגלשנים, איש לא ריחף.
תמונה ממרשל פיק, אתר ההמראה:
[attachthumb=2]
אתר הנחיתה של מרשל פיק:
[attachthumb=3]
למחרת (נסיעה של 5 שעות חזרה) ניסיתי לרחף
בסנד סיטי (צפונית למונטריי), גם שם היתה רוח הרבה מעבר למגבלות, גם שם לא ריחפתי. ביאושי כי רב הוא, נסעתי
אד לוין פארק אולי שם יהיה אפשר לרחף, גם שם היה חזק מדי.
אקיצר, סופ"ש מבוזבז עם הרבה קילומטרז בריצה אחרי הרוח. אבל מה לעשות, זה התחביב שלנו, לא ככה?
נתראה ביום שישי, באחד האתרים בארץ, בתקווה שאני כבר אקבל את המצנח החדש שלי (בעזרת השם ואריה לשובר...)
טדי, מדווח מהגולה הדוויה