אילן, תודה על השיתוף. שמח שעוד נזכה לשמוע את קולך הענוג.
הציוד: (תקנו אותי אם אני טועה. אם נכתב כבר ופספסתי - מתנצל על החזרה)
מצנח: ארטיק 4 של ניביוק, EN-C
רתמה: ג'יני רייס של ג'ין
קסדה: קלאוד צ'ייסר של עפקו
רזרבי: לא יודע, ולא בטוח שרלוונטי במקרה זה.
בנוגע לתחקיר
ראשית, כל הכבוד על התחקור האישי והפרסום.
אין לי תובנות בנוגע לדרך התפעול שלך באויר ויכול להיות שבמקום ובגובה שהיית, עם קריסה כזו הפגיעה בקרקע היא בלתי נמנעת.
מה שקפץ לי לעין הוא ההתמקדות בבית הטרמיקות. אני מסכים איתך שהשלוחה ההיא היא טריגר דומיננטי ושם כולנו מוצאים את העילוי אחרי ההמראה. בד"כ אנחנו מוצאים שם את העילוי ברוח דרום-מזרחית עד דרומית. אני לא יודע עד כמה מזרחית הייתה הרוח בעת האירוע שלך. אני יודע ששעה קודם לכן הרוח הייתה בעלת רכיב מזרחי משמעותי, דבר אשר הפך את בית הטרמיקות למערבולתי מאוד. אני לא זוכר שראיתי אף אחד מטפס גבוה על טרמיקה שיצאה משם באותו יום (שוב, אולי התנאים השתנו אחרי שעזבתי את בית הטרמיקות).
הנקודה שאני רוצה להעביר היא שאולי סוג של קבעון מחשבתי הוא שגורם לרבים מאיתנו להתעקש על המקום בו אנחנו רגילים למצוא את טרמיקת הבית. ב-90% מהמקרים זה עובד, מפני שאנחנו ממריאים בתנאים סבירים לעמדה. כאשר מדובר ביום עם רכיב מזרחי כ"כ משמעותי בהר הארי, אני חושב שיש מקום לחשיבה מחודשת על התנאים ועל המקומות בהם נמצא עילוי.
בנוסף האירוע קרה מעל או בגובה הרכס כך שלא נכנסת ישירות לרוטור. ניתן לטעון שהרכיב המזרחי גרם לטרמיקות להיות מערבולתיות יותר, אבל שוב, לדעתי בהחלט במסגרת המגבלות.
שכל מי שהיה באותו היום באוויר ישאל את עצמו, "אם כולם היו ממריאים בחלון הסביר, והתאונה של אילן לא הייתה מתרחשת, אם עדיין היו זוכרים את היום הזה באופן חריג או סתם כיום דיי מערבולתי?"
צוק, לדעתי כן, היו זוכרים את היום כ"היום עם המזרחיות". היום הזה מצטרף לעוד כמה ימים בחודש האחרון (לא בכולם הייתי) בהם המריאו (או לא המריאו) בהארי ברכיב מזרחי משמעותי מאוד, מעבר לסטייה המקובלת מקו ההמראה האידיאלי לאותה עמדה. לא בטוח אם היו זוכרים את היום הזה כמערבולתי במיוחד, אם כי אני זוכר רק טיסה אחת אחרת שהייתה לי שם בה בית הטרמיקות הרגיש כ"כ מערבולתי. גם אז המראנו ברכיב כ"כ מזרחי (ובשלג, אבל זה סיפור אחר).
הנקודה שלי היא שבימים בהם אנו טסים עם כיוון רוח לא שגרתי, ייתכנו תופעות לא שגרתיות שרבים מאיתנו לא מודעים להן או לא רגילים אליהן. לדוגמא: טורבלנציה גדולה במיוחד של בית הטרמיקות במזרחיות בהארי.
חזרה לתחקיר. אילן, עניין הטיסה באויר מערבולתי כמו שהיה בית הטרמיקות באותו יום, ובקרבה להר, זהו עניין של מרווחי בטיחות, שכבר דובר פה ואתה מכיר.
מתוך המסקנות שלך, אני מסכים, מקבל ומחזק את חשיבותו של ציוד הגנה אפקטיבי ככל האפשר.
אני מסכים אם המסקנה של טרמול ב"שמיניות" / סרטן על מנת להשאר עם הפנים החוצה מההר. מבחינתי זה מתקשר להגדלת מרווחי הבטיחות (כך אני מבין את זה).
אני לא מסכים עם המסקנה שלך שהתנאים לא היו מתאימים לטיסה בהר הארי. הייתי מנסח אחרת: "התנאים לא היו מתאימים לכולם לטיסה בהר הארי". בין האנשים שהמריאו לפניך ואחריך היו גם כאלו שהתנאים לא התאימו להם. בכל זאת הם המריאו וטסו ו"יצאו מזה".
בנוגע לשאלה הפתוחה שלך על הקריסות:
כמו שאמרתי לך בטלפון, אני מסכים איתך שאין אפשרות למנוע את כל הקריסות. כל כנף, עם כל טייס, תקרוס בשלב זה או אחר.
שמח שאתה עוד איתנו.
