ההמראה המסוכנת בזכרון בשבת ה- 18/4/15 - עדות הטייס

[charko]

שלום אנשים,

ראשית, אני רוצה להודות לחגי זיו שהעלה את הנושא.
ולהודות לכל המגיבים, אפילו לאלה שבחרו ניסוחים לאו דווקא ערבים לאוזן.

אני מודע לגודל/חומרת הטעות שלי!
אני מודע לכך שקיבלתי את חיי במתנה בשבת האחרונה!

ובכל זאת, למה עשיתי את זה?

נכון, זו היתה הפעם הראשונה שלי בזכרון.
בניגוד למה שניכתב באחת התגובות, זו לא הייתה הטיסה הראשונה שלי עם הריתמה הממונעת.
הראשונה הייתה ב- 30/1/15.
מאז היו לי 12 טיסות (לא כולל זיכרון) עם הממונעת (סה"כ כ- 5 שעות אוויר).
בין ההמראות, הייתה המראה עם מנוע דומם בעמדה 307 (יבניאל).
ההמראה ביבניאל הייתה מושלמת, והתנאים בזכרון ניראו לא שונים בהרבה מיבניאל מבחינת כיוון רוח וזווית המידרון.
כמו כן, הייתה גם המראה זהה ומוצלחת מאוד במבוא חמה.

אכן ידידי תמיר ירדני היה בעמדה והתחנן בפני לא להמריא ואני מנגד, לא לקחתי אותו ברצינות הראויה.
אני כמובן מצר על כך מאוד!

באחת התגובות הזכיר ידידי עומר נאמן התרסקות בגלבוע.
להלן הרחבה במקרה הנ"ל:
ההמראה השביעית שלי עם הממונעת הייתה ב- 27/2/15 בשדה למרגלות הגלבוע. האוויר עמד (0 רוח) וניסיתי את ההמראה הראשונה שלי ללא רוח. משהגלשן לא לקח אותי, ביטלתי המראה ושתלתי את הבייסבר באדמה. צלע אחת נשברה והשנייה התעקמה. אני לא נפגעתי. מאז למדתי שעם ריתמה ממונעת חייבים לפחות כ- 10 קמש במישור, או 0 רוח בירידה.

ולשאלתו של עומר: מדוע לא עשיתי קורס לרתמה ממונעת?
אובכן, רציתי לעשות, אך מסתבר שלא קיים קורס כזה, או לפחות אני לא מצאתי.

אני כאמור לקחתי את הממונעת לפינות חריגות שהיא אינה מיועדת להן.
חשוב לי שהמקרה שלי לא יהווה "יחסי ציבור רעים" לרתמות גלשן ממונעות העושות עבודה נפלאה ומבורכת.

ולשאלה: למה המשכתי לטוס ולא נחתתי מייד?

למרות ש"ראיתי את הסוף" בהמראה הזו, בזמן אמת, הרגשתי שהגלשן רק ליטש קלות את צמרות שני העצים, ולאחר הטראומה הזו, הרגיש לי שהדבר הנכון לעשות זה להמשיך לטוס, לוודא שהגלשן טס יציב וללא חריגות ולהגיע לשדה הנחיתה הגדול והבטוח לנחיתה שבין כביש 4 לכביש החוף. כשהגעתי אל מעל השדה וחשבתי לצאת לנחיתה, הרגשתי שהגלשן בסדר, שקיבלתי את חיי במתנה, שעברתי טראומה כזו, שהדבר הנכון הוא לפנק את עצמי בהמשך טיסה מרגשת עם גישה מתמדת לשדה נחיתה בטוח וגובה בטוח (300 מטר) לפתיחת רזרבי אם ידרש.

בדיעבד, ברור לי שגם פה טעיתי טעות גדולה!
ברור לי שהדבר הנכון לעשות, היה לנחות בבטחה בהקדם האפשרי ולנשק את האדמה!

ושוב, בניגוד לחלק מהתגובות של אנשים שמשום מה בוחרים דרך ניסוח שמביאה לאנטגוניזם ולקבלת תוצעות הפוכות מאלה שהתקוונו להן, בניגוד לנאמר בתגובותיהם, אני כן למדתי שיעור ענק! מאז שבת האחרונה, אני מסתכל על ספורט הגלישה האווירית מזווית אחרת ובייראת כבוד אחרת לחלוטין!

ניכתבו תיחקורים כאלה ואחרים בקבוצות הוואטצאפ.
אשמח לתיחקורים נוספים שיישארו כאן בפורום.

תודה,
טל

להלן קישור לצילום ההמראה ביוטיוב:

https://youtu.be/w7lj5dcdAkQ

[עומר נאמן]

הי טל. תודה על השיתוף

בניגוד לדעת רבים אני דווקא חושב שכן היה נכון להמשיך לטוס, להתרחק מהאדמה, לצבור גובה בטחון מעל שדה הנחיתה הענק שמעבר לכביש ולוודא שהדאון מתנהג בסדר, תוך דריכות להשלכת רזרבי. רק אחרי זמן מה של התאפסות - הייתי יוצא במקומך לנחיתה ולא ממשיך בטיסה לכוון הרכס או לכוון הבריכות וקו החוף.

 אנא שים לב שהתחקור לא מתייחס לריצת ההמראה עצמה - כולל האף הגבוה והדחיפה שבאה בטעות.

כמו כן - האם בדקת שמשקל התליה שלך עומד במגבלות הU2 160? - משקלך האישי + הרתמה הממונעת + דלק + כל הפיצ'פקס שאתה סוחב או לא סוחב ברתמה?  (משקל תליה מרבי של 260 פאונד שהם 117 קילו)

אם להתייחס למשקל הרתמה של 35 ק"ג לא כולל הדלק (3 ק"ג ל-4 ליטרים) ואם אתה שוקל 80-85 קילו - סביר להניח שהיית גבולי או חצית את המגבלות. תקן אותי אם אני טועה.

עומר

[חגי]

טל רציתי לגבר איתך ובנתיים לא יצא.
דיברתי גם עם גשוי וגם עם אלון שוויצר(ואני ממליץ לך לשוחח איתו- גם מדריך וגם בכל נסיון בממונעת בניגוד אלי).
הטעות הראשונה היא כובן לנסות להמריא באתר כזה שהוא בעייתי בלי שיש לך מספיק נסיון בו עם גלשן רגיל ובטח כאשר התנאים לא אידאליים.

כתבת שאפשר להמריא באפס רוח במדרון. כן זה נכון. אבל כשאתה מעמיס מנוע על עצמך זה כבר ממש לא טריויאלי וצריך להעריך את הסיכונים . אתרים כמו מבוא חמה בהם יוצאים ישר לתהום הם בוןחים וקלים לאין שיעור מאשר אתר כמו זיכרון או אפילו התבור שאחרי המראה אתה לא יכול להרשות לעצמך לשקוע חד בשל מכשולי צמחיה ועצים.

דבר אחרון- אם כבר החלטת להמריא למרות כל ההסתיגויות- כמובן היית צריך להמריא עם מנוע בכח מלא.
המנוע היה מאפשר לך ניתוק בטוח יותר והיה מונע כנראה את השקיעה לכיוון העצים.

[charko]

תודה חגי!
כאמור, עכשיו אני כבר יודע את כל הנאמר. הפנמתי היטב ולמדתי המון מהתקרית ומההתכתבויות בעקבותיה!

לשאלתך עומר:
המשקל הכולל שלי ושל הרתמה הממונעת + הדלק: בין 110 ל- 115 ק"ג.

[ASI ZEMACH]

טלקו
כבר אמרת בעבר שלמדת


אני שמח שיצאת מזה בשלום

אבל לצערי אני לא מאמין לך

[ג'ניה הערדניק]

טל היקר,
החלק הכי הכי חשוב והכי כיף בספורט שלנו זה לחזור הביתה בחתיכה אחת.
כל יום שאתה חוזר מטיסות ומהרהר על היום שהיה ועל ההחלטות שעשית באוויר תמיד תזכיר לעצמך "כל הכבוד לטל שחזר הביתה בחתיכה אחת"
כי ברגע שאתה לא חוזר בחתיכה אחת אתה יכול למחוק את כל הקרוסים ואת כל ההמראות המושלמות והנחיתות המטורפות שעשית בחיים.

כשאבא שלי התחיל לטוס ברוסיה זה היה ההתחלה של הגלישה האווירית,גלשנים ממעילי רוח ומיטות מתקפלות,אבא שלי ראה לא מעט חברים שמתו לו מול העיניים כתוצאה מגלישה אווירית.
הוא אמר לי משפט אחד שאני אומר לעצמי כל פעם לפני שאני ממריא "עדיף 5 דקות פחדן מאשר כל החיים נכה"

טיסות בטוחות ומהנות

[עומר כהן]

כל הכבוד על הפרסום טלקו. שנינו נולדנו מחדש בזיכרון החודש הזה, ולדעתי זה מצדיק 

עומר העלה נקודה חשובה בקשר להתפזרות עם הכלים השונים, ואני מאוד מסכים איתו.
הנה שאלה שנשאל קריגל מאורר - טייס מצנחי הרחיפה הטוב ביותר שיש לנו היום, שהיה גם אלוף שוויץ בגלשנים בשנת 2007:

Are there things you used to do but that you have now stopped because you are a father?

I try to do what I do with more focus. For example, I don’t fly hang gliders anymore. I would have to invest a lot more in hang gliding so that it was safe for me – even though I was Swiss hang gliding champion in 2007. I just don’t have the available time. I would also like to skydive, base-jump, fly sail planes, etc. But I also forgo those sports so that I can be one step safer. So I limit myself to paragliding and trust my instincts.

לדעתו הוא לא יכול לעסוק בשני הספורטים יחדיו ולשמור על רמת בטיחות נאותה. למרות שהוא טייס שלוקח הרבה סיכונים, ומותח את הגבולות (הרחבים מאוד שלו) המון.

הראיון המלא כאן.

רק טיסות כיפיות ובטוחות חבר יקר 


מוגש מטעם ארגון להב״א
למניעת התבוללות באוויר

[eyal bo]

בהחלט סרטון מפחיד ומעורר דאגה.
כנראה שכל התגובות ראויות להתייחסות. אבל הכי אני מתחבר למה שג'ניה כתב, ומבחינתי מילה בסלע!

[יובל ענבר]

תודה על השיתוף טל למרות החפירה...