הנפה והשלכותיה בעמדות המראה שונות

[isaackatzin]

מניסיוני לא עשיר במיוחד מיוני 2012, למדתי שיש הבדלים משמעותיים לתוצאות ההנפה אם מתייחסים לאותה רוח לאותה עצמה ולאותם הפרשי משבים המעידים על טרמיקה
הבאתי לדוגמא את העמדה בתבור שבה שטח העמדה כלפי הרוח הוא בזווית או בשיפוע גדול לעומת עמדות כמו הר הארי או מבוע חמה,
אני בא לטעון שכשהרוח הטרמלית פוגשת את המצנח של מי שמנסה להניף את מצנחו כבר מרגע ההנפה.
גם לאחר שהניף את המצנח הרוח לא זורמת באופן מאוזן אלא הרוח מגיע בתנועה מלמטה למעלה ולכן ההנפה קשה יותר ביחס להנפה באותם תנאים כשהמניף מניף את מצנחו בחלק האחור של עמדה מישורית.
כמובן ככול שהמניף מרחיק אחורה יותר הוא עדיין לא פוגש את הרוח והמצנח יכול להתאזן מעל לראשו.
המרחף מתקדם בזהירות לשפת העמדה ושהמצנח פוגש ברוח המרחף כבר בשליטה מלאה על מצנחו. מה שנותר לו זה לפגוש את הרוח ולהתכונן לתלישה כלפי מעלה.
אינו הדבר דומה בעמדה משופעת כשהחשיפה לאותה רוח טרמלית שבאה מלמטה למעלה ויכולה לתלוש או לדוחף את המרחף עם מצנחו אחורה או לצדדים ואם אין למרחף ניסיון בשליטת קרקעית, עשויה ההנפה בתנאים אלה לגרום לו נזקים גדולים.
ראיתי כבר את אותם מרחפים גם בעמדה של התבור וגם בעמדות מתונות יותר וראיתי את ההבדלים בהמראות או בניסיונות להמריא וההבדל שונה בהחלט.
אשמח לקבל התייחסות כדי ללמוד יותר מניסיון אחרים.

[ira_yifa]

דיון של הפורום השכן. בסופו של דבר יועבר לשם.

מאוד רציתי לענות למה שאתה אומר אבל היה לי קשה למצוא סדר בטענות שלך. אני כן יכול לומר שלכל סוג עמדה יתרונות וחסרונות משלה.

דבר אחד שאני כן מצליח להתייחס אליו בטיעונים שלך:

מניסיוני לא עשיר במיוחד מיוני 2012, למדתי שיש הבדלים משמעותיים לתוצאות ההנפה אם מתייחסים לאותה רוח לאותה
כמובן ככול שהמניף מרחיק אחורה יותר הוא עדיין לא פוגש את הרוח והמצנח יכול להתאזן מעל לראשו.
המרחף מתקדם בזהירות לשפת העמדה ושהמצנח פוגש ברוח המרחף כבר בשליטה מלאה על מצנחו. מה שנותר לו זה לפגוש את הרוח ולהתכונן לתלישה כלפי מעלה.

בעמדה מישורית ישנו חלון בו ניתן להניף. זרם האויר העולה החזק ביותר נמצא מעט החוצה מהעמדה. בעמדה עצמה מורגשת רוח אופקית חלשה ובחלק האחורי שלה ישנן מערבולות. האויר שעלה בקדמת העמדה יורד בחלק האחורי שלה. גודל החלון האפשרי להנפה משתנה לפי צורת העמדה ועוצמת הרוח. גם בעמדה שטוחה המקום הנכון להנפה הוא סמוך לקצה העמדה ולא בעומק העמדה (גם כדי שיהיה לאיפה להגרר).
בסרטון הזה בזמן 0:50-1:00 אפשר לראות את עומר (מנטור אדום) מניף בשרונה בתוך הרוטור ואת המצנח קורס בגלל זה. סמוך יותר לקצה העמדה זה לא היה קורה.
https://www.youtube.com/watch?v=0VMorpREu1o

השליטה במצנח והחזקתו מעל הראש צריכים להתקיים גם בעמדה מישורית וגם בעמדה משופעת. המראה צריכה להתרחש כאשר למרחף יש שליטה מלאה על המצנח, ללא קשר לסוג העמדה.
ההמראה בעמדה משופעת וגם בעמדה מישורית צריכה להיות עם כמה שיותר אנרגיה (תודה עומר וארואסטי). אתה אומר מתקדם בזהירות? בסדר. שיתקדם המרחף בזהירות. אבל כאשר הוא רוצה להמריא הוא צריך לרוץ ולצבור כמה שיותר אנרגיה, לא להכנס לזרם האוויר העולה ולהתלש. תלישה היא אינה שליטה במצנח.
דבר נוסף, מכיוון שהמצנח מונף 6-8 מטרים מעל ראש המרחף, המצנח ירגיש את זרם האויר העולה לפני שהמרחף ירגיש אותו. כאן יש דמיון לעמדה משופעת. גם בעמדה מישורית המצנח פוגש זרם אויר הנע מלמטה למעלה ובדומה לעמדה משופעת, גם שם משב אויר חזק יכול לתלוש את המרחף. עוד יש לציין כי בעמדות רכס בד"כ ישנו ונטורי בקצה העמדה ולכן מהירות זרימת האויר שם גבוהה יותר.

מבחינת טכניקת ההנפה, אני מקבל את זה שבעמדות רכס (הר הארי היא עמדה מישורית בהרים) ההנפה היא יותר קלה, אבל לא כל עמדות הרכס הן מישוריות (גלבוע) ולא כל העמדות המישוריות הן ברכס (הר הארי).

בשורה התחתונה, לדעתי, יותר קל להניף ולהמריא בעמדה משופעת. רצוי עם דשא.

[צחי רייל]

כיוון זרימת האוויר אינו קשור כמעט לשיפוע העמדה אלא לכיוון זרימת האוויר אליו אתה מניף. ז"א אם תניף בשיא התרמיקה תפגוש זרם עולה והסיכוי שלך להתלש גדול יותר, אם תניף במרווח שבין התרמיקות תהיה יותר בשליטה. כמו שעירא כתב להתלש זה לא בשליטה, בשליטה זה להמריא.
כל העניין יותר קשור לתיזמון ההמראה ביחס למשבים מאשר שיפוע העמדה. כמו שכבר ציינו יש גם טייסים ותיקים שגרועים מאוד בתיזמון הזה ולכן נתלשים.

העמדה לא ממש משנה בהרבה את כיוון הזרימה הכללי, כשהרוח למינרית וישרה לא תתלש גם בעמדה משופעת אם תניף נכון. מה שכן בעמדה משופעת ברגע שתתחיל להתקדם במדרון הניתוק יהיה מהיר יותר וקל יותר. אפשר לעמוד בעמדה בתבור עם המצנח מונף מעל הראש ברוח של מעל 20 קמ"ש בקלות כל עוד זה לא משב של תרמיקה.
יש טיפה שינוי בזרימה אבל הוא לא מספיק משמעותי בשביל לתלוש אותך, התוספת האנכית לא מספיק משמעותית, לא כמו זרם של תרמיקה שהוא אנכי כמעט לחלוטין.
לא בעמדה שהשיפוע שלה הוא פחות מ45°, והעמדה בתבור היא פחות מזה. אין לנו עמדות בארץ כמו העמדה הצפונית ב1900 של בבאדאג למי שמכיר, שהשיפוע שלה זה כבר סיפור אחר לגמרי.


תיזמון נכון זה כל הסיפור. שאגב בתבור הוא הכי קל כי רואים את המשב מגיע על העצים (זה כמובן בשביל מי שמסתכל).


מנסיוני הדל בתבור 

[צחי רייל]

מבחינת טכניקת ההנפה, אני מקבל את זה שבעמדות רכס (הר הארי היא עמדה מישורית בהרים) ההנפה היא יותר קלה, אבל לא כל עמדות הרכס הן מישוריות (גלבוע) ולא כל העמדות המישוריות הן ברכס (הר הארי).

אני מציע להתיחס כ"עמדת רכס" רק לעמדות בקו החוף. כנ"ל לטיסה, גם אם אתה טס על עילוי רכס בגלבוע או בשרונה אתה טס בהרים ואם מישהו מסתובב אז זה חוקי דרך של הצטרפות לתרמיקה, כנ"ל משב חזק שנכנס לך בהמראה הוא כנראה תרמיקה.

[ira_yifa]

קיבלתי.

[ערן-ש]

תלישה קורית או לא קורית, בלי שום קשר לשיפוע העמדה.
אבל כאשר יש רוח חזקה יחסית, בעמדה משופעת קל יותר להניף בלי להגרר הרבה אחרה.
ברוח חלשה, בעמדה משופעת קל יותר לרוץ מהר כדי לתת למצנח את מהירות האויר שהוא צריך.

בעמדה שאינה משופעת - לדוגמה הארי - אתה הולך כמה מטרים לאחור, לאזור שבו נדמה לך שיש פחות רוח וכשאתה מניף, החופה פוגשת את הרוטור באמצע הדרך ובדרך כלל מתחרבשת. לכן כשהרוח חזקה כדאי תמיד להניף בקדמת העמדה.

ערן

[צחי רייל]

אבל כאשר יש רוח חזקה יחסית, בעמדה משופעת קל יותר להניף בלי להגרר הרבה אחרה.
ברוח חלשה, בעמדה משופעת קל יותר לרוץ מהר כדי לתת למצנח את מהירות האויר שהוא צריך.

שכחת להוסיף שבעמדה משופעת קל יותר ליצור עומס על הכנף ככל שאתה מתקדם לקצה העמדה גם ברוח חלשה.
ובעמדה שטוחה כדוגמת הר הארי ברוח חלשה גם אם תרוץ בכל הכוח (ופחות מזה בכלל לא) לא תגיע לקצה העמדה עם עומס מלא על הכנף ז"א הכנף עדיין לא מחזיקה את כל המשקל שלך. מה שגורם לניתוק שהוא חצי קפיצה במקום ניתוק הדרגתי במדרון.

העמדה במבוא חמה היא משהו באמצע, יש לה חלק שטוח ואחריו מדרון טוב. האמת שאף פעם לא הבנתי למה חברה מתעקשים להניף מאחור ולרוץ הרבה אם גם ככה הקטע היחיד שהופך את הריצה שלהם ליעילה זה כשהם מגיעים למדרון. אני תמיד מניף במבוא במדרון וממריא בשניים וחצי צעדים.

[ittai]

בעמדה במבוא חמה מי שמניף מאחור רץ בעליה ואז בירידה.

[צוק]

לדעתי קיימות 3 סיבות שונות ובלתי תלויות לתלישה, הנפה לא נכונה, טרמיקה ושיפוע.
בשדה מישורי ורוח אחידה ללא טרמיקות, בהנפה חזקה ללא הליכה אל המצנח נקבל תלישה.
בשדה מישורי ללא שיפוע, אם נעמוד עם מצנח מעל הראש, טרמיקה מספיק חזקה תרים אותנו.
בשיפוע מספיק חזק עם רוח מספיק חזקה אם נעמוד עם המצנח מעל הראש פשוט נתרומם.

כל זה בתאוריה, במציאות בד"כ יש שילוב בין הגורמים השונים.

[צחי רייל]

בשיפוע מספיק חזק עם רוח מספיק חזקה עם נעמוד עם המצנח מעל הראש פשוט נתרומם.

וכמו שכבר כתבתי אין לנו בארץ אף עמדה שהשיפוע שלה מספיק משמעותי לזה.


אגב גם לשטח מאחורי העמדה יש השפעה. בעמדה שהשטח מאחוריה שטוח יחסית לרוח ישפיע פחות מעמדה שהיא באמצע מדרון ז"א שגם מאחוריה יש מדרון עולה משמעותית.
העמדה היחידה בארץ שאני מצליח לחשוב עליה שיש מאחוריה מדרון משמעותי זה העמדה הישנה של התבור. אולי זה הסיבה שבכלל הצלחנו להמריא בעמדה הפיצית הזו.

[צוק]

להערכתי גם בגלבוע ברוח בגבול העליון, כשאתה מניף מהמדרון, לא תוכל לעמוד עם המצנח מעל הראש בלי להמריא, כנל כמון.

[צחי רייל]

להערכתי גם בגלבוע ברוח בגבול העליון, כשאתה מניף מהמדרון, לא תוכל לעמוד עם המצנח מעל הראש בלי להמריא, כנל כמון.

כשהרוח בגבול העליון גם בשרונה אתה ממריא אם אתה עומד קרוב לקצה. קרה לי אתמול פעמיים, באחת רציתי להמריא אז סבבה, בשניה לא רציתי אז חנקתי את המצנח להסחף אחורה טיפה וירדתי חזרה.

אבל עדיין גם בגלבוע וגם בכמון אתה יכול לעמוד כמה שניות ולהמריא בשליטה ולא "להתלש". להזכירך המראה בהרים זה לא המראה בנתניה, אתה לא אמור לעמוד יותר מכמה שניות. אתה גם לא אמור להתלש בלי שליטה.