התרסקות של אודי בפבואר שעבר בהר הארי

[gider]

אודג' העלה את הסרטון שוב , עזרו לנו לתחקר בבקשה

התרסקות בהר הארי

[צחי רייל]

לפני שאתם חוקרים את כל האספקטים של ניהוג והמראה של גלשן. שימו לב לפרט מאוד חשוב לגבי העמדה.

העמדה של הר הארי נמצאת על שלוחה קטנה ובמרכזה. מה שיוצא זה שבצד ימין ובצד שמאל יש מדרון יחסית משופע שמאפשר המראה גם אם יש לך שקיעה קלה אחרי הניתוק (ולמי מאיתנו אין מדי פעם). לעומת זאת מרכז העמדה סובל ממדרון מתון של כ50 מטר לפני שהמדרון יורד, ובנוסף המדרון המתון מלא בשיחים. כל שקיעה הכי קטנה ואתה בשיח.

עובדתית, 90% מהנחיתות בשיחים בהר הארי הם בהמראה במרכז העמדה. גם גלשנים וגם מצנחים.

עכשיו אולי הייתה פה טעות נוספת של תפעול הגלשן אבל אותה הטעות מעל מדרון תלול יותר הייתה יכולה להיות רק המראה לא יפה.

*התמונה היא של הצד המערבי אבל זה לא שונה בהרבה בצד המזרחי.

[חגי]

ראשית- אי אפשר  להגיע למסקנות נחרצות רק מהצילום הזה וללא פרטים נוספים של תנאי הרוח
אבל...
במבחן התוצאה שרואים ,די ברור שהיציאה היתה במהירות נמוכה מדי - ממש על ההזדקרות.
המדרון בהר הארי אינו מאפשר האצה קלה ומחייב טכניקה מושלמת של איזון והחזקת גלשן פלוס שרירי רגליים חזקים ובכושר. בקיצור - במצב כזה,כשיש כנראה רוח אפס או משבים קלים מכל הצדדים(להערכתי היה אולי רכיב משמאל?) ברור שמדובר בהמראה בעייתית שרמת הסיכון בה גבוה.(גם אדריאן הצליח לבצע המראה דומה למעט ההבדל שהוא התייאש עוד לפני סוף האספלט).
זה מקרה קלאסי בו נדרש מהגולש לקבל החלטה לא להמריא.
צריך לזכור שמהירות ההזדקרות היא כ 22 קמש (כמובן משתנה בהתאם לציוות) ובריצה רגילה אנחנו לא מגיעים למהירות הזאת!
אז מה יכול לעזור? המראה במדרון עם שיפוע מאפשרת המראה תוך כדי שקיעה ומיד נכנסים לתחום הבטוח.
כשממריאים באתר שטוח כזה , היציאה לא נעשית בשקיעה ולכן הרגישות להזדקרות והסיכון גבוהים משמעותית מאשר המראה באפס רוח בתבור למשל.

[gider]

קוייותי לקצת יותר השתתפות ..

לדעתי מספר גורמים מקבילים גרמו לתאונה :

1. תכנון :ריצה ממרחק קרוב מדי , בכיוון השלוחה העולה כמו שצחי העיר
2. טכניקה: האף עלה (קצת) בצעד השני , אין הורדה מחודשת שלו במהלך הריצה ובתיקון הסבסוב אין מספיק כניסה למשולש
3. תזמון (כנראה) : קשה לראות מהסרטון , אבל אני זוכר שבאותו יום אודי נתקע בעמדה אחרי שכולם המריאו - כשנכנסו משבים הם היו עם רכיב מזרחי לדעתי , והוא כבר היה לקראת ביטול לאחר המתנה ארוכה לתנאים.

.. חשוב לציין גם שזאת היתה הפעם הראשונה שהמריא עם הT2 במקום .

לסיכום מקבץ של טעויות קטנות , שביחד הופכות המראה בינונית מינוס לגרועה פלוס שיחים .

לפחות לי ההמראה הזאת תזכיר בכל פעם שאעמוד שם לתת אקסטרה כבוד לעמדה  .

[ASI ZEMACH]

חגי ,22 ?

[חגי]

22 קמש- מהירות הזדקרות של מתקדמים. פלוס מינוס 2 קמש להערכתי בתלות במשקל ובגודל של הגלשן. באתר גבוה המהירות עולה. האתר בגובה 1000 מטר!.
מה השאלה אסי?

[ASI ZEMACH]

הנתונים של הגלשן שלי הנוכחי מציגים 29
גם בגלשן המתחילים שהיה לי רשום 29
אתה משכלל משהו ,או שהם מגזימים

[עודד גשוי]

אתה צודק אסי.
הגלשן הקשיח שלי מזדקר ב 30 קמש עם מדפים ו 33 ללא מדפים לפי הגרף הפולארי שהיצרן סיפק.
גלשן טופ לס מזדקר לפחות ב 30 אם לא יותר.

[ira_yifa]

חיפשתי קצת באתרים של כמה חברות (ובמדריך משתמש אחד) מהי מהירות ההזדקרות של גלשנים.
הדבר הראשון שמצאתי הוא שווילס ווינגס לא כותבים באתר מהי מהירות ההזדקרות של הגלשנים שלהם והמידע הזה נעלם גם ממדריך למשתמש אחד לפחות.

מויס כן כותבים באתר מהי מהירות ההזדקרות של הכלי וכותבים גם שמהירות המינימום-סינק הופכת להיות קרובה יותר ויותר למהירות ההזדקרות של הגלשן בעיצוב הגלשנים בזמן האחרון.
לפי מויס, מהירות ההזדקרות של המליבו2, כנראה גלשן המתחילים הכי סלחן שלהם (קינגפוסט), היא 22 קמ"ש.
מהירות ההזדקרות של הלייטספורט, קינפוסט מתקדם, היא 26 קמ"ש. בגלשנים התחרותיים שלהם (לייטספיד) מהירות ההזדקרות מתקרבת ואף עוברת את ה-30 קמ"ש.

אמנם אין לנו את מהירות ההזדקרות של U2 אבל יש לנו את מהירות המינימום סינק שלו, שהיא, לפי האתר של ווילס-ווינגס, 32 קמ"ש. אני חושב שסביר להניח שמהירות ההזדקרות של US היא בסביבות 25-27 קמ"ש (מבינים גדולים ממני - תקנו אותי).
לצורך סיבור האוזן, מהירות המינימום-סינק של האלפא של ווילס-ווינגס היא 27 קמ"ש. נשמע סביר להניח שהוא מזדקר במהירות 22 קמ"ש.

[gider]

עירא סחטיין על המחקר

שורה תחתונה ,ריצה של 22 קמ"ש יספיקו להמראה אופקית ברוח דרומית חלשה עם כל גלשן .

המדרון המתון, המשב והאנרגיה הדינמית  , משלימות את החסר .

[צחי רייל]

שורה תחתונה ,ריצה של 22 קמ"ש יספיקו להמראה אופקית ברוח דרומית חלשה עם כל גלשן .

המדרון המתון, המשב והאנרגיה הדינמית  , משלימות את החסר .

אז במדרון יותר מתון ממדרון (הר הארי) ובמשב קרוב ל0, זה כבר מספיק בקושי.

מספיק בקושי אומר עם שקיעה לצבירת אנרגיה אחרי הניתוק. אם יש לאן לשקוע אחרי הניתוק ....

חזור לתחילת השרשור 

[עומר נאמן]

עירא - אתה תגיע רחוק

ברשותי דאון (נגיד גלשן... )  לייטספורט - דאון קינגפוסט מתקדם של מואיז.

מהירות ההזדקרות ב-LIGHTSPORT היא באמת בתחום ה-25-27 קמ"ש.  אם יותר מכך כבר מזמן הייתי גומר בשיחים\עצים\סלעים.  

[חגי]

טסתי עם הלמינר 2001 שלי 34 קמש כבסט  L/D . הגלשן ידע לטוס בקלות גם 25 קמש. ברור שגלשנים עם אספקט רשיו גבוה יזדקקו ליחס עילוי משקל גדול יותר או שיזדקרו במהירות גבוהה יותר.
כפי שכתבתי זה מאד תלוי ביחס גודל הגלשן למשקל הכולל וכמובן גם בגובה . אני מניח נחיתה בגובה פני הים כמו מקומות רבים בארץ.
גלשנים רבים מזדקרים ב 22 קמש (כנראה פלוס 2-4 קמש בדגמים אחרים.
אסי - אם בדקת והגלשן שלך מזדקר ב 29 קמש אתה כנראה כבד עליו!!!

שי- אם גלשן מזדקר ב 22 קמש - דווקא ריצה במהירות הזאת באתר כמו הר הארי לא מספקת כי היציאה לא מאפשרת הנמכה משמעותית מיד בניתוק(הנמכה שנותנת ספייר ומונעת הזדקרות).
הריצה של אודי עם הגלשן להערכתי היתה לאזור ה 15 עד 18 קמש לכל היותר(הערכתי בלבד אבל לא נראה לי שיש סיכוי בעולם שהוא הגיע ל 18 קמש). המשמעות היא כפי שכתבתי בפוסט הראשון שההסתברות שיקרה מה שקרה בהינתן התונים האלו פשוט גבוהה מאד.
תמיד אמרתי שבטיחות מתחילה מהבנה של התיאוריה. הכרת המספרים הטכניים , היכולת האישית וה"פינות" של כל אתר ואתר חיוניות כדי לקבל החלטה נכונה אם להמריא או לא.

[ASI ZEMACH]

איך בודקים ?

[יובל ענבר]

תיקונון קטן לתיאוריה (ונראה לי שלזה התכוונת חגי אבל התבלבלו לך מעט המושגים):
גלשן מתקדם מזדקר במהירות יותר גבוהה בגלל עומס כנף גבוה ופרופיל מעט שונה. אספקט רשיו גבוה דווקא בד״כ פועל בכיוון ההפוך (אבל בתחום בו אנו מדברים השפעתו קטנה על מה׳ ההזדקרות). אספקט רשיו גבוה יותר יעיל ולכן ניתן להסתפק בשטח כנף יותר קטן למשקל גולש נתון, שמגדיל את עומס הכנף, שמגדיל את מהירות ההזדקרות....

[יובל ענבר]

אסי, היכולת למדוד את מהירות ההזדקרות המדוייקת במכשור שאנו טסים איתו כמעט ואינה קיימת (מיקום המד, כיוונו ביחס לזרימה, השפעה מעצם הדחיפה) ובנוסף זה מאד תלוי בקצב הקטנת המהירות (תאוטה מהירה תתן מהירות הזדקרות נמוכה יותר בכ 2-3 קמ״ש מאשר בתאוטה נמוכה). בקלות תקבל טעות של 10-20 אחוז. תבדוק את המשקל שלך לעומת הגדרות היצרן.

[לירן רלר]

אני רואה את הדברים מעט אחרת בנושא ההמראה. מעבר לכך כל מה שנאמר פה הוא נכון אך לטיסה רגילה ולא להמראה ונחיתה לדעתי (אך יכול להיות שאני טועה)

מפה זה מתחיל להיות משעמם אז אני ממליץ לקרוא לפני השינה יעזור להירדם מהר.

רק לרישום המהירות אינה משפיע על ההזדקרות אלא זווית ההתקפה. המושג מהירות הזדקרות הינה המהירות המינמאלית שכלי טייס יכול לשמור על ישרה ואופקית (כלים ממונעים). כלומר מה זווית ההתקפה המקסימאלית של הכנף לפני שהאוויר מתנתק ממנה ואין יותר משמעות להפרש הלחצים מתחת ומעל הכנף. אחרי שאמרנו את זה בגלשנים אני מאמין שהיצרנים בודקים או את מינימום יכולת הניהוג (כלומר מתי שנופל האף) או באיזו זווית התקפה שיעור השקיעה גדל מאוד.

כדי לשעמם יותר ולהתחבר לנושא - למה אודי מצא את עצמו בתוך השיח???
משוואת העילוי היא - L=0.5P*V^2*CL*A -

לפרק את המשוואה (מה שכולם יודעים) -
L - הכוח של העילוי. P (יותר נכון ראוו) צפיפות האוויר שקטנה ככול שהגובה עולה. V המהירות האווירית של הכנף. CL מקדם העילוי של הכנף (כנף קשיחה מקדם העילוי גדול יותר משל גלשן מתחילים). A (אלפא) - זווית ההתקפה

אכן מהירות ההזדקרות של גלשנים הינה קרובה ל30 קמ"ש ואנחנו לא מצליחים לרוץ אותה (ממליץ למישהו לנסות לרוץ עם גלשן במישור ביום ללא רוח ולראות האם הגלשן מצליח להרים את הגולש מהריצפה - אפשרי וההסבר יהיה בהמשך אבל זה קשה מאוד).

במהראה אנחנו רצים בירידה מול הרוח מה שנותן לנו יכול להגיע למהירות גבוה יותר (שמשפיעה בריבוע על העלוי). במהלך ההמראה אנחנו שומרים על אף נמוך, כלומר על זווית התקפה נמוכה משתי סיבות. האחת להקטין גרר והשניה לפצות על מחסור  העילוי שיש לנו משום שלא הגענו למהירות שנותקנו לפני סוף עמדת ההמראה.

כאשר מסתיימת הריצה משחררים את הגלשן מה שמגדיל את זווית ההתקפה ובכך את העילוי. משום כך נמנעת שקיעה וניתן אף לעלות מעל גובה העמדה.

אודי משום שלא הגיע למהירות מספיקה (לא הייתה רוח והוא לא בכושר) ורץ עם זווית התקפה יחסית גבוהה לה היה יכול ליצר עילוי מספיק כדי לצאת מהשלוחה של הארי.

בנחיתה ישנה תופעה דומה - נקודת הדחיפה היא רגע לפני נקודת הגעה לזווית התקפה מקסימלית, מה שנותן שדחיפה ישנה גדילה של העילוי ומתן אפשרות לנחות בביטחה אבל כבר אין לי כוח להסביר את זה.

שוב זו דעתי בניתוח התאוריה על המציאות. יאללה שיחזור הקיץ.

[יובל ענבר]

אז אם כבר גררת לדיון הפיזיקאלי אז אציין עוד עובדה קטנה שעשויה להיות רלוונטית במקרה הזה:
באפקט קרקע (המראה/נחיתה) זווית ההזדקרות יותר נמוכה (מהירות הזדקרות יותר גבוהה)!