עייף. 3ימים של רחיפה ינטנסיבי עם תנאים מיוחדים. ומה יצא לי מזה?
צוק... היום לא התקשרתי אבל אני יודע שהטרקים שלי (צנועים ליד המיפלצות שלך), עושים לך חיוך. "הארגנטינאי המרובע" התחיל לפתוח ת'ראש...
כן. יש לי סוג של פיגור בלחפש אתגרים חדשים. אני מאוד "מסורתי", אוהב לטייל במקומות שמכיר. וזה מגביל (או היגביל יותר מדוייק) בצורה דרסטית, כל פעם אותו דבר (כן צחי, מסכים איתך שכל טיסה אופיו ומיוחד) אבל יוצאים באותו מקום, מחפשים אותם טריגרים (שלרוב עובדים) ונוחתים גרגר יותר גרגר פחות באותו ים.
אני מעלה כאן 3 טיסות. בגדול תנאים דומים, אולי כל יום יותר טוב, אבל לא ממש משנה. ימים בלי רוח.
יום שישי מתלבת ויוצאה מזרחה... רוצה להגיע לקחל, או לכנרת. ונכנס באיזה חור שחור ששום דבר לא עובד. לא נשארתי בקונוורגנציה ושילמתי בנחיתה מוקדמת מהצפוי.בין חוקוק ללבנים.
יום שבת, יאללה דרומה. מציל בלוטם, מגלה שהררית בית טרמיקות טובה. ובקשר מחותחת עם אביב , שומע אילניה ולשם הולך.... בגובה 300 מעל הכביש שומע את אביב " על הרכס שמערבה לכביש"..... מאוחר. ומשלם בירידה בבית קשת. לא רע. אבל פיספסתי המשך היסטורי.....
יום ראשון. WIND DUMMY עם תנאים יותר קלים להמראה מימים קודמות. ממריא ועולה והבלגן בחוץ.רוקד יפה עם מרגריטה..... בא לה סלסה ומי אני להגיד לא? תוך כדי מבין מאלי (טעות שלי כי הוא ביקש מיב"א ולא נתנו לו ואני לא שמעתי בקשר ברור והבנתי שאסור לעבור 2000.... וכך עשיתי כ' ילד טוב ירושלים. כל הטיסה מנסה להישאר עד 2000 ואפילו וויטרתי והמשחכתי לעלות.
טס לחרשים עד שפוגש מע חלשה (פונה חזרה לעמדע)... לא היה נאים וכמעט וויטרתי, יצאתי אחוצה ועליתי לכיוון ההאר והפעם רגוע יותר. טוב. ממשיכים.
הכיוון עכשיו מזרחה... יעני המערבית כבר כאן... אבל בחמדת ימים הרוח מזרחית. יוצאה עוד פעם אחוצה עם כמה מחשבות. ב3 אני עובד.
F16 נישמעים ואי אפשר לעבור את ה2000. ננסה דרומה... מבקש מאלי טראמפ חזרה ויוצאה לדרך.
הכל דומה לאתמול רק שלא מאבד גובה ומציל בלוטם כמו אתמול. עד עמק של ארעבה. שם חושש לא להגיע להררית. אבל לפני הררית יש עילוי. הררית עובד ונטופה עובד. בדיוק כמו אתמול. והמחצבה מעכזבת ... כמו אתמול. כניראה שכבר מאוחר בשבילה והזווית שלה.... והיום לא אעשה את אותו טעות. אביב לא טס אבל המילים נשארו באוויר. הרכס!!!!
בכל זאת בוחר כמה שדות כי ה"פינלה" כבר כאן... קרוב לבית קשת עוד פעם. אבל הרכס עבד ושוב הצלתי.
שאר הטיסה... מעבר בתבור מערבה... להילחם עם עצמי אם לתפוס או לא הקמויות של טרמיקות שהתחננו שאמשיך. אבל (עם הכבוד הראוי לחזירים)... יש גבול להיום. 13:57 אני שולח הודעה. אני על הקרקע בצומת שאחרי צומת דבוריה.(תמרא?.. נעורא?)...
אין לי מושג איך היה האימון. אני לא הפסקתי לחשוב על השלושה הימים שעברו.
תודה עד פעם אלי, ויונתן וניר. כל אחד אפשר לי להקליט במוח רגע שלא ישכח לאולם.
http://www.paraglidingforum.com/leonardo/compare/1057620,1057225,1057226