ביום שישי הצטרפתי לעצמון והמוסקיטרים בהרים.
היו לי כבר כמה זמן מחשבות על השדה בשרונה שהוא גדול מאוד ומבחינתי הוא כמו "טיסה מקומית". החלטתי שאולי אנסה לצאת לשם לקרוס.
היום היה יום טוב עם עננות מעולה (לא מפותחת לגובה מדי, לא כיסוי שמיים גבוה מדי). היה ממש כיף לעבוד עם העננים. אמנם עוד נלחצתי מזה בהתחלה, אבל שמתי לב ששמרתי על הכללים של 45 מעלות ולהשאר בצד שםונה אל הרוח וזה דיי הרגיש נוח בכל הטיסה. ב- 1250 יצאתי מזרחה וצפונה לכיוון שדמות ומשם לשרונה. ראיתי שהגובה בהחלט מספיק לי ואפילו אגיע עם עודף. שייקה שיצא ראשון כיוון את אודי לכיוון הבריכות למצוא שם מוקד מצוין. את הילד לא שמענו כל הטיסה, אני החלטתי שהתרגשתי מספיק ליום אחד ושנחיתה בשרונה בשדה המתוכנן באה לי ממש טוב. הגעתי לשם עם בערך 600-700 מטרים מעפי ונשארתי באיזור עד לנחיתה. הגישה לשדה הייתה מוצלחת ואוסף הנחיתות שלי עד עכשיו מתחיל לתת לי את הביטחון לגבי היכולת למצוא שדות מהאויר ולנחות בתוכם גם עם הגלשן הזה.
שימוש ב VG מתחיל להראות לי יותר ויותר הגיוני. בגליידים אני מותח לאיזור החצי (לפעמים גם קצת יותר) ואז אני נהנה ומופתע עד כמה הגלשן נותן ונותן. ההבדל בתחושה, במהירות ובקצב השקיעה משמעותי מאוד. זה כיף
מבחינת הטכניקה, גם ההמראה וגם הנחיתה היו גרועות הפעם. וזה קצת מבאס...
בכל מקרה, אני עובד על הטכניקה ויש מקום לשיפור כל הזמן אבל לא נעים להרגיש שאני הולך אחורה.
לגבי גובה התליה אני בודק אפשרות של שימוש בשאקל גדול יותר שייתן לי עוד כמה סנטימטרים. זה אולי יעשה את ההבדל.
לא היה לי חשק לערוך את הסרטון, אז יש בו רק המראה ונחיתה.
המראה של הילדתבור - שרונה המראה ונחיתה
