למה לא?..
כי נראה לי, ואולי אני טועה, שאם טרמיקה מרימה לי כנף כשאני כל כך קרוב לקרקע, אז יש לי פחות מרווח לתיקון, ואז אני עלול לשתול נורא בקלות.
אתה אומר משהו שהוא דווקא הפוך לזה. יכול להיות שאני מפספס פה משהו? גלשן יהיה יותר יציב ופחות נוטה לשינויי כיוון כשהוא קרוב לקרקע ובהצפה? גם אם יש משבים \ טרמיקות בשדה שמשתחררות תוך כדי הטיסה קרוב לקרקע? למה?
עוד סיבה: השדות הקצרים. למשל, כרגע ברור לי שאם אין לי מספיק גובה לעבור את אלומות, אז עדיף לי לנחות בשרונה. בפאלקון זו לא הייתה בעיה, אבל עכשיו כל עמק יבניאל הוא מחוץ לתחום שלי עד שהנחיתות שלי ישתפרו בכמה רמות מעל מה שאני עושה עכשיו (כלומר, לא רק טכניקה אלא גם שיפוט לבול עם גלשן שעושה פי שניים L/D ממה שאני רגיל). מעבר לזה, גם כשאהיה טוב מספיק השדות ישארו קצרים. בהצפה ארוכה הם יגמרו לי.
מה אתה עושה כשאתה צריך לנחות בשדה קצר?
לא מזמן גשוינדמן שם את סרטון הטיסה שלו שבו הוא בא עם הרוח, עושה 180 כמעט בלי גובה ונוחת כמעט מיד. הוא לא אוכל את השדה...
אבל סיכמנו שלא בריא לבוא נמוך כל כך ברוח גב (בגלל היתכנות של מפל רוח מעל השיחים שמעליהם הוא הסתובב).
בחורף הקודם ובאביב היו לי כמה אובר שוטים עצבניים עם הפאלקון. גם ככה אני תמיד מכוון לשליש הראשון של השדה (כבר אז חשבתי שיום יבוא ואני אחליף למתקדם), אז לא היו בעיות. עם T2 אובר-שוט כזה לא יהיה סלחן. עכשיו בא החורף שוב...
ועוד נקודה אחרונה בבלבול המוח האינסופי שלי:
אם רוצים לנחות בתבור קרוב לעץ, אז אין בעיה של הצפה ארוכה, נכון (גם פה, שיפוט שיפוט שיפוט!! - אין מצב לאובר-שוט לתוך המזבלה). אבל מה כשרוצים לנחות בצד המזרחי עם כולם וקרוב לשביל הכורכר? הצפה ארוכה משמעה סחיבה ארוכה ארוכה חזרה, ואני לא רואה שזה מה שעושים החבר'ה. אנא האירו את עיניי - שיקולים וטכניקה.
שוב ושוב תודה
