אני מסכים איתך נועם שככל שהזמן עובר והטייס נעשה יותר מנוסה הוא משאיר פחות מקום למזל [מבחינת הטרמיקה הבאה] ויותר נשען על הידע שלו עצמו.
בעיניי לא פחות חשוב אם לא יותר זה הביטחון האישי שייש לך על החופה ואפילו ביום נתון.. אנשים על חופות מאד מתקדמות ומעולות אבל שחוששים מן החופה שלהם ולא מרגשים בטוח עליה סביר להניח שיטוסו ״פחות טו״ מטייסים על חופה עם ביצועים פחותים שמקנה ביטחון.
לכן זה מאד מאד אינדיבדואלי - כל טייס צריך למצוא את החופה והקלאס [זה משתנה גם כן בעידן המודרני] שנותן לו את אותה תחושת ביטחון אווירית .
תן לי את החופה המתקדמת של ויקטור או אפילו גיא ביום זיכרון פעיל וסביר להניח שאני ינחת למטה יזום [עם כתם קטן במכנסיים

]
גונן מקבל את תחושת הנוחות ב -B צחי ב- c ונועם ב- d - פשוט צריך להיות כנה וקשוב לעצמך איזו חופה באמת מתאימה לי ?
וכמובן שגם בתוך הקלאסים השונים יש b רגוע ויש b עצבני...
בסופו של יום אני לא יודע אם זה היה האקסטרא גלייד שנתן לי להגיע לאן שהגעתי אבל זה כן היה הביטחון שייש לי בחופה בשילוב המוצלח של שארק נוז ופולספיד סיסטם לחוץ... היה צריך לחתוך את הצפוניות האלו איכשהו....
ושארק נוז לדעתי יש כבר ב-b c ואולי ב-a
נ.ב- גם אני חשבתי שאיתי צוחק אפילו שהטייס באמת לא משהו
