עמדה בבית רימון וקצת יותר

[זיו אגרי]

למה לא טסים בבית רימון...? ואם כן טסים איך מגיעים לעמדה, איפה היא ממוקמת.

צריך לארגן שוב עמוד כזה כמו שהיה בזמנו לאגודה שיש את כל האתרים, כיווני רוח להמראה והוראות להגעה ואולי אפילו נ.צ מה רע שיהיה קצת נוח ונחמד לכול דיכפין.

[צחי רייל]

העמדה היא על כביש הגישה לישוב. הבעייה היא ששדה הנחיתה הוא בכפר רמנת למטה, אחרי נחיתה שם הקרציות מהקמון נראים נחמדים פתאום. 

[Mano]

בהמשך לצחי רצוי לטוס בקבוצה לנחות ביחד כדי לחפות אחד על השני בקיפול המצנחים ולהצטייד בהרבה סוכריות טופי דביקות...

[יובל - נשרק'ה..... נשר מצנחי רחיפה]

וכמובן שהרבה סבלנות, אחת מעשר המראות שווה טיסה (ולא ירידה איטית למטה...)

[sefidori]

האתר הזה זכור לי כטירדה לא קטנה בכלל.
הילדים ה"חמודים" האלה גם מכניסים לך אבנים למצנח כשאתה מנסה לקפל.
לא בשבילי.

[זיו אגרי]

בוווווווווואחח ילדים קטנים מציקים

[דני שטרנפלד]

העמדה כאן

גם לי היתה חוייה לא נעימה עם הנוער המקומי. לא היה כיף בכלל.

[אמיר מליק]

אני עוד זוכר את זירקת האבנים, נחתנו בדיוק כשהם חזרו מבית הספר, איזה 50 ילדים שהיו בדרכם הביתה לכפר מבית הספר בכפר הסמוך, עוד לפני הנחיתה הם התחילו לרוץ אלי מה שגרם לי לשים גב לרוח ולנחות רחוק משם ולאסוף את המצנח כמה שיותר מהר כפח זבל, ולרוץ אל דני וטדי שכבר היו על קוצים לנסוע, אני זוכר שהם אפילו רצו אחרי המכוניות שלנו, אקיצר, סרט ערבי של יום שישי בצהריים

אבל דווקא צוות הילדים המיומן של הכמון הצליח לשלוף לי את הרזרבי

אמיר

[זוהר שרון]

גם אני זוכר את קיפול המצנח תוך כדי איבטוח כל דבר שלא יגנבו הילדים שהקיפו אותנו(ב 30 )
תוך כדי קיפול אני רואה ילדים בני 12 אוחזים אבנים ביד.
התחלנו ללכת לכיוון הרכב והם זורקים עלינו אבנים,מחזה לא נעים. המבוגרים בכפר צעקו להם שיפסיקו.
חוץ מזה קשה להוציא משם קרוסים.

יש לי תחושה שאין הרבה אהבה בין התושבים של בית רימון למעלה לכפר הערבי שלמטה .

זו"ש

[נועם פרידמן]

יש רק שיטה אחת שעובדת עם הילדים האלה,אם הם ירגישו שאתם "משוגעים" ,קצת היתנהגות מיתלהמת כלפיהם עושה את העבודה ,נסו ותיוכחו,רק ככה הם מבינים 

[sefidori]

נועם...נשמע לי טוב.
פרטים נוספים בבקשה..לאיזה שיטה בדיוק אתה מתכוון?
אני רושם