אירוע שקרה לי בשבת בגלבוע. את מבנה התחקיר לקחתי מאחד התחקירים המופיעים בפארא-ויקי.
אגלה לכם כבר את הסוף - אין נזק פיזי לטייס. ישנו נזק קל לרתמה.
לכשיזדמן לי אעלה סרטון, על אף שהוא לא מוסיף הרבה.
תחקיר קריעת רתמה במהלך ספירלה בגלבוע
נתונים:
זמן: 5-4-2014, בערך 14:00
מקום: גלבוע
טייס: בעל 70 שעות רחיפה, רובה ככולה בהרים.
חופה: מסקל של סקייווק. אינה החופה האישית של הטייס אלא מושאלת.
רתמה: SOL Virtue יד שנייה.
מז"א: יחסית בהיר, רוח מז-צפ-מז, כ-20 קמ"ש בעמדת ההמראה. תנאים טרמלים חלשים.
תיאור התקרית:
במהלך היום, טרם התקרית, הטייס ביצע ווינג-אוברים וספירלה. לא התבצע בד"ח מלא טרם ההמראה אלא בד"ח חלקי בלבד. האירוע התרחש לאחר כשעה של טיסה באותו יום.
עם כניסה יזומה לספירלה הורגשה ע"י הטייס התנתקות של נקודת תמיכה בצד ימין ברתמה. הטייס יצא מהתמרון בזריזות תוך שליטה נמוכה בכנף במהלך היציאה. הטייס ריסן את החופה במהלך הריצה קדימה שנוצרה עקב היציאה הלקויה מהספירלה. לאחר החזרה לטיסה סטנדרטית הטייס ניגש מיד לנחיתה ע"י קיפול אוזניים ודחיפת ספיד-סיסטם.
על הקרקע נבחנה הרתמה ונתגלה קרע ברצועה המחוברת לרצועת התמיכה של הגב ולקרבינה הימנית. לאחר התייעצות עם טייס מנוסה אחר הוחלט כי אופן החיבור היה לקוי. הטייס חיבר רצועה אחרת לקרבינה והמריא שנית מאוחר יותר באותו היום. הטייס לא הבחין בסימנים חריגים ברתמה או בהתנהגות המצנח בטיסה השנייה.
ניתוח התקרית:
הגורם לתקרית הוא היכרות לקויה של הטייס עם הרתמה שהביאה לחיבור שגוי של הרצועות. חיבור שגוי זה הביא לקריעת הרצועה תחת עומס.
גורמים ישירים:
1. היכרות לקויה של הטייס עם הרתמה הביאה לחיבור שגוי של הרצועות לקרבינה. רצועות התמיכה מגב הרתמה לקרבינות חוברו ע"י הטייס באופן כזה בו הרצועה עצמה אינה מחוברת באופן ישיר לקרבינה, אלא באמצעות רצועה דקה אחרת.
2. ביצוע תמרון בעומס גבוה (צלילה ספירלית) יצר עומס חריג על הרצועה אשר בסופו של דבר הביא לקריעתה.
גורם עקיף: הטייס טס בתצורת רתמה זו למעלה מ-70 שעות במהלכן ביצע תמרוני קיצון, בין השאר צלילות ספירליות, הטיות כנף (ווינג-אובר), קיפולי כנף והזדקרויות יזומות.
מסקנות והמלצות:
1. עם המעבר לשימוש בציוד חדש או החלפת ציוד אחד באחר, יש לעבוד בצמוד למדריך הרלוונטי לציוד (ספר הדרכה \ manual) ולוודא הרכבה נכונה של הציוד. המלצה זו רלוונטית גם ובמיוחד במקרה של מעבר של הטייס לשימוש בציוד אשר מוכר לו ואשר השתמש בו בעבר. במקרה הנידון, הטייס החליף כ-3 רתמות במהלך החודש הקודם לאירוע. עם זאת, הטייס טס בתצורה זו כבר כ-70 שעות. עבודה בצמוד לספר ההדרכה של הרתמה הייתה יכולה למנוע את החיבור השגוי פעם אחר פעם.
2. החיבור השגוי הביא לזוית חריגה של הרתמה במהלך הטיסה בה פלג הגוף העליון של הטייס נמצא נמוך יחסית. חיבור נכון של הרתמה הביא להטיית זוית הישיבה ברתמה באופן כזה בו פלג הגוף העליון של הטייס גבוה מעט יותר, כמומלץ.
תוצאות:
נזק קל לרתמה.
סיכום:
מדובר באירוע חריג ומסוכן אשר היה יכול להסתיים בקריעה גדולה יותר של הרתמה והפחתה משמעותית של יציבות הטייס ברתמה ויכולת השליטה של הטייס במצנח, במיוחד באמצעות ניהוג גוף, במיוחד במהלך ביצוע תמרון בעומס גבוה כגון צלילה ספירלית. למרבה המזל האירוע לא החמיר מעבר לנקודה זו.
