החלטתי לדווח על הביקור כיוון שנראה לי שהמשפחה זקוקה לתמיכה ולא בטוח שעשינו מספיק
הגעתי עם נתי הירשברג ב 1030 ועזבנו ב 1600
חלק גדול מהזמן היינו כמעט לבד עם האמא האח הגדול והאחות.
מדי פעם הגיעו חברי משפחה בעיקר. אבל רב הזמן המקום לא עמוס באנשים בניגוד גממור להלוויה לפי מה ששמעתי.
המשפחה מאד פתוחה לשמע על עמיר שהיה גם לגביהם מאד לא מוכר-לגבי דברים שעסק בהם , לגבי חברים , לגבי התנהלותו לאורך השנים.
הפתיחות הרבה לשמע והרצון לדעת כמעט כרונולוגית אפשרה לי לפתח גם דברים לא מפרגנים שבידלו את עמיר מהחבורה וגרמו לו להיות זאב בודד בחבורה שלנו לפחות.
המשפחה התעקשה ובמיוחד האמא על קיום לוויה וקבורה נאותה ולא הסכימה (כמובן) לכבד את מה שעמיר כתב (שגם פורש לפי מה שהבנתי בהרחבת יתר במחוזותינו) כנראה בזמן של שפל נפשי קיצוני.
הבנתי מהם שליאור כוכבי ביקר, אסי, אלון שוויצר ואולי פספסו עוד מישהוא. אברון טל- גם הוא ביקר אותם. למי שלא מכיר , אברון היה מהגולשים הבולטים בשנות ה80 ופרש במחצית שנות ה 90 אחרי התנסות של כמה שנים על הקשיח אקסטזי וגוסטבסטר. אברון החזיק בשיא המרחק ותדרך את עמיר רבות לפני שהצליח לשבור בעצמו את השיא.
אברון תאר בפניהם את מה שהוא יודע קרה במהלך השבת בשדה תימן . אני מקווה ליצור קשר עם אברון ולהבין יותר לעומק את מה שהיה שם . כרגע נראה שעמיר חווה ביקורת קשה על פרוייקט מפות שעבד עליו ובהמשך היום עשה 2 תאונות במטוס גרירת דואנים שאחרי השנייה קורקע ובשל כך גם בוטלו כנראה טיסות דאונים שתוכננו להיגרר על ידו. עמיר הרגיש כנראה אכזבה גדולה מעצמו או מחבריו שלא ידעו לפרגן לו ועזב את המקום נסער כנראה- אני כבר עובר להשערות פה אז בזה אסיים.
נראה שעוד יש לא מעט שצריך להיחשף .
סהכ הרגשתי חוסר ייצוג מספיק של קהילת התעופה ומצד שני פתיחות מאד גדולה של המשפחה וכאב גדול מאד שקל להזדהות איתם.
