תחושת פספוס קלה ששני בדברים היחידים שלמדת לא ממש קשורים לכתבה (לא באופן ישיר).
1) רתמה עם הגנות לא באה במקום רמת הטסה.
2) אין מצנח שלא קורס !!!
א) מי שחושב שמצנח B או אפילו A לא יכול אף פעם לקרוס ככה חי באשליות.
ב) כמו שכבר אמרתי לך בטלפון, המעבר לC זה לא מתי שאתה מרגיש "בטוח" כשאתה מתרמל אלא כשאתה מרגיש שאתה יכול להתמודד איתה במצבי חרום.
באמת שלא ברור לי מה כמה תמונות של קריסה על הדלתא גרמו לך פתאום להבין שאולי המצנח לא בשבילך, לא ידעת לפני כן שמצנחים קורסים? לא ידעת שמצנחי C יותר תובעניים ברמת תפעול של מצבי חרום?
כן C מוגדר לטייסים מתקדמים יותר כי הוא צריך תפעול מדוייק במצבי חרום לא כי הוא עם גלייד טוב יותר.
במקרה הנדון גם חופת EN B היתה מגיבה דומה מאוד לדעתי (חוזרת לעוף בעצלתיים בעקבות ניהוג היתר המגושם).
צחי קיימים מקרים בהם רמת טיסה לא באה במקום רתמה עם הגנות
לא משנה כמה טייסים טובים נהיה, אנחנו עדיין אנשים - חיה מטופשת שלוקחת החלטות שגויות פה ושם
החל בהמראה בתנאים גבוליים וכלה בבחירת אזור נחיתה לא אידאלי. אלכס הופר, ויקטור, בדיקוב ואנוכי זו רק טיפה בים של ארועים בהם חכמה פסיבית תרמה משמעותית (או היתה עשויה לתרום) למעטפת הבטיחות האקטיבית של כל אחד מאיתנו.
עוד דבר קטן בקשר לתרגול מצבי חירום - אין עוררין לגבי תרומתם לבטיחות הטיסה. אם זאת, תרגולים כאלה לעולם לא יהוו תחליף לשעות טיסה באוויר אקטיבי. בשביל למזער מצבי חרום אנחנו נדרשים לתיזמון, דיוק ומהירות ולפחות שניים מן האלמנטים הללו קשה מאוד לסגל תוך כדי סימלוץ.
